noesisnoesis
עיון

מילון מונחים של קונסטרוקטים פסיכולוגיים

203 קונסטרוקטים הנמדדים על ידי המכשירים בקטלוג זה, כל אחד מוגדר ומקושר לתיאוריה שממנה הוא מגיע. סדר אלפביתי.

B

BAS חיפוש הנאה
גישה דחופה לגירויים חדשים ומרגשים — כמיהה לחוויות חדשות וספונטניות (Carver & White, 1994).

מתוך תיאוריית רגישות החיזוק →

N

Negative שינויים ב הכרה ו רגש

ידוע גם בשם: Cluster D · NACM

קריטריון D של מודל ארבעת האשכולות של PTSD ב-DSM-5 לוכד שינויים שליליים מתמשכים בחשיבה ובחוויה הרגשית שהחלו או החמירו לאחר הטראומה, ובהם חוסר יכולת לזכור מאפיינים מרכזיים של האירוע, אמונות שליליות מוגזמות, ייחוס אשמה מעוות, מצבים רגשיים שליליים מתמשכים, ירידה בעניין, תחושות ניתוק, וחוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים (APA, 2013). נדרשים שני תסמינים או יותר.

מתוך מודל ארבעת האשכולות של PTSD לפי DSM-5 →

#

אדיבות עצמית
להיות חם והבנתי כלפי עצמו בעת סבל או כישלון במקום להיות ביקורתי בעוז (Neff, 2003).

מתוך תיאוריית החמלה העצמית →

אדיבות/נדיבות
חוזק האופי של עשיית טובות ומעשי חסד עבור אחרים כנטייה ולא כעסקה (Peterson & Seligman, 2004). מה שמבדיל בין השתיים הוא סבלנות כלפי בעיות של אחרים וטוב לב שאינו סופר נקודות.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

אהבת למידה
חוזק האופי של שליטה במיומנויות, בנושאים ובגופי ידע חדשים לשם עצמם, מעבר לכל דרישה (Peterson & Seligman, 2004). הוא שונה מסקרנות במשך הזמן: סקרנות פותחת את הדלת, חוזק זה משאיר את האדם בחדר.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

אומץ/גבורה
חוזק האופי של אי-התכווצות מפני איום, אתגר או קושי, ודיבור למען מה שנכון גם כאשר יש לכך מחיר (Peterson & Seligman, 2004). המחיר הוא מה שמבדיל אותו מסתם החזקת דעות.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

אופטימיות תכונתית
נטייה כללית להצפות תוצאות חיוביות — הממד תכונה אישיות יציב המשויך להתמודדות טובה יותר, בריאות וברווחה (Scheier, Carver & Bridges, 1994).

מתוך אופטימיות דיספוזיציונית →

אזרחות/עבודת צוות
חוזק האופי של נאמנות לקבוצה ותרומת החלק ההוגן שלך למשהו קולקטיבי (Peterson & Seligman, 2004). זו אינה חברותיות — היא מופיעה לרוב אצל אנשים שאינם אוהבים מסיבות — וציון נמוך יכול לסמן עצמאות ולא ריחוק.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

אחרים בעלי כוח
אמונה שאנשים חזקים שולטים בתוצאות ובאירועים בחייו (Levenson, 1981).

מתוך מוקד שליטה →

אי-תגובתיות לחוויה פנימית
התרת מחשבות והרגשות לבואות והולכות ללא התחזקות או התגלמות בהם (Baer et al., 2006).

מתוך מודל חמש-היבטי של מיינדפולנס →

איכות ההנהגה
עד כמה המנהל הישיר טוב במלאכה הקונקרטית של הנהגה — תכנון העבודה, פתרון קונפליקטים, פיתוח אנשים. נקרא ככשירות עבודה של המנהיג, לא ככריזמה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

איכות העבודה
שביעות רצון מאיכות העבודה המבוצעת במקום העבודה של האדם. נמדד באמצעות פריט בודד בגרסת הביניים של COPSOQ III; ציונים נמוכים מסמנים לרוב תנאים הכופים עבודה מתחת לרמת הסטנדרט האישי (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

אימוץ נקודת מבט
הנטייה הקוגניטיבית לשחזר כיצד מצב נראה מנקודת מבטו של אדם אחר, עם המידע שברשותו ועם מה שמונח על הכף עבורו (Davis, 1980). הממד במודל שמתנהג הכי דומה למיומנות: הוא משתפר עם תרגול מכוון, ועולה במאמץ שאדם עלול לוותר עליו כשהוא עייף או בטוח שהוא צודק.

מתוך מודל רב-ממדי של אמפתיה →

אלטרואיזם
עניין תעסוקתי בעבודה שתוצאתה היא שאדם אחר נמצא במצב טוב יותר — הוראה, טיפול, ייעוץ, שירות (Pozzebon et al., 2010). ציון נמוך אינו אומר דבר על האם האדם אדיב, אלא רק שעזרה אינה מה שהוא רוצה שיום העבודה שלו יורכב ממנו.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

אמון אופקי
האם העובדים בכלל בוטחים זה בזה. ממד של הון חברתי במקום העבודה: אמון בין עמיתים מאפשר תנועה חופשית של מידע ושיתוף פעולה זול, והיעדרו מטיל מס על כל אינטראקציה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

אמון אנכי
אמון בין ההנהלה לעובדים, בשני הכיוונים — האם ההנהלה בוטחת בעובדים שיבצעו את עבודתם היטב, האם העובדים יכולים לבטוח במידע המגיע מההנהלה, והאם ניתן להביע דעות ורגשות כלפי מעלה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

אמון של עובדים בעילויות של מערכות בטיחות
תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם מערכות הבטיחות — הכשרה, נציגי בטיחות, סיורי בטיחות, תכנון בטיחות מוקדם — אכן פועלות (Kines et al., 2011). אמון גבוה משמעו שהמערכות בשימוש ומשתתפים בהן; אמון נמוך משמעו שהן פועלות כהצגה, מאוישות במלואה ומתעלמות בשקט.

מתוך אקלים בטיחות תעסוקתי →

אמנותי

ידוע גם בשם: A

הטיפוס האמנותי של הולנד: עניין תעסוקתי ביצירה — הבאת דבר-מה לידי קיום שלא היה קיים קודם: טקסט, מוזיקה, תמונות, סצנות (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). ציון A גבוה בעבודה נוקשה ומובנית הוא מקור שכיח לאומללות קריירה שקטה; ציון A נמוך מעיד באותה מידה — תדריכים, תקנים ותבניות מורגשים כתמיכה, לא ככלוב.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

אנושיות משותפת
להכיר בכך שסבל והשלמות אישית הם חלק מהחוויה המשותפת של האנושות, ולא אירועים מבודדים שקורים רק לו (Neff, 2003).

מתוך תיאוריית החמלה העצמית →

אנליזה
עניין תעסוקתי במדעים, מתמטיקה ובבעיות הנשארות דוממות מספיק זמן כדי לפרק אותן (Pozzebon et al., 2010). בעלי ציונים גבוהים רוצים את המנגנון, לא רק את התוצאה; ציון נמוך נפוץ אצל אנשים המסוגלים לחלוטין לבצע את העבודה אך מעדיפים לבלות את יומם בדבר אחר.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

אפקט חיובי
השני מתוך ארבעת הגורמים של CES-D לפי Radloff (1977, עמ' 397): נוכחות או היעדר של רגש חיובי — הרגשה טובה כמו אנשים אחרים, תקווה, אושר, הנאה מהחיים. נמדד באמצעות פריטים בניקוד הפוך, כך שתחושת אושר נדירה מעלה את הציון באותו אופן שתחושת עצב תכופה מעלה אותו. קיבוץ תיאורי לצורך פרוזת הדוח; אינו סולם מנוקד.

מתוך סימפטומטולוגיה דיכאוני אפידמיולוגית →

אפשרויות להתפתחות
האם העבודה מציעה אפשרות ללמוד דברים חדשים ולהשתמש במיומנויות ובמומחיות של האדם. ממד משאב של סביבת העבודה: עבודה שאינה מאתגרת ואינה מנצלת את יכולות העובד היא נתיב מתועד לניתוק (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

אקסטרוברסיה
ממד אישיות מתוך המודל החמישתי הגדול (Big Five) המשקף גישה אנרגטית כלפי העולם החברתי והחומרי, וכולל חברותיות, אסרטיביות, פעילות, חיפוש ריגושים, חמימות, ונטייה לחוות רגשות חיוביים כגון התלהבות, שמחה ואנרגיה (Costa & McCrae, 1992). בעלי ציון גבוה נמשכים לאינטראקציה חברתית ולגירוי, בעוד בעלי ציון נמוך (מופנמים) מעדיפים פעילויות בודדות וסביבות שקטות יותר.

מתוך מודל חמשת הגורמים →

אקסטרוברסיה
ממד המוחצנות של מודל HEXACO‏ (Ashton & Lee, 2004) כולל הערכה עצמית חברתית, נועזות חברתית, חברותיות ותוססות, ומשקף הערכה עצמית חיובית, ביטחון בהובלת קבוצות או בפנייה אליהן, הנאה ממפגשים חברתיים, וחוויית התלהבות ואנרגיה. אף שהוא דומה במידה רבה למוחצנות במודל החמישתי הגדול, הוא מדגיש במידה מסוימת יותר ביטחון עצמי וביטחון חברתי כמרכיבי ליבה.

מתוך מודל HEXACO של מבנה אישיות →

ארגון
עניין תעסוקתי בתקציבים, לוחות זמנים, רישומים, ובמכונה המנהלית השומרת על פעילות מהיסחפות (Pozzebon et al., 2010). בעלי ציונים גבוהים מוצאים סיפוק אמיתי במערכת שמחזיקה מעמד — דבר שונה מסדר אישי; בעלי ציונים נמוכים אינם בלתי-מאורגנים, הם פשוט אינם מקבלים דבר מהחזקת המבנה עצמו.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

בהירות תפקיד
האם לעבודה יש מטרות ברורות, תחומי אחריות ידועים וציפיות מפורשות. בהירות גבוהה מאפשרת לאנרגיה ללכת לעבודה עצמה במקום לפענוח מה חשוב (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

בוקריות
מיקומו של השעון הפנימי של האדם על הרצף שבין בוקר לערב: באיזו השכמה מוקדמת הגוף חפץ, מתי השינה מגיעה בפועל, ומתי המוח והשרירים מגיעים לשיאם (Horne & Östberg, 1976). טיפוסי בוקר וערב נבדלים בתזמון של טמפרטורת הגוף, מלטונין וערנות, לא במשמעת. האמצע אינו חוסר החלטיות — טיפוסי הביניים הם הנפוצים ביותר והגמישים ביותר בכל הנוגע ללוח זמנים — והמיקום נע לאורך מהלך החיים ולא קבוע.

מתוך בוקריות-ערביות (טיפולוגיה צירקדית) →

בטוח-דומיננטי (PA)
סגנון בינאישי בעל דומיננטיות גבוהה — נחרץ, פקודתי, בטוח (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

בטיחות תקשורת, למידה, ו Trust ב Co-עובדים' בטיחות יכולת
תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם ידע בטיחותי אכן זורם — סיכונים נדונים כאשר הם מופיעים, עזרה מוחלפת, לקחים מופקים ממה שהשתבש, וכשירות הבטיחות של עמיתים לעבודה נלקחת ברצינות (Kines et al., 2011). זהו ממד המנגנון בצד קבוצת העבודה: המחויבות מספקת את הרצון, התקשורת הופכת אותו לפרקטיקה משותפת.

מתוך אקלים בטיחות תעסוקתי →

בידוד
להרגיש מנותק ובודד בסבלו, כאילו הבעיות שלו הן אישיות באופן ייחודי — הקוטב השלילי של האנושות המשותפת (Neff, 2003).

מתוך תיאוריית החמלה העצמית →

בריאות מדווחת עצמית
דירוגו הכללי של העובד את בריאותו שלו, מ'מצוינת' עד 'גרועה'. מדד חד-פריטי בעל רקורד אפידמיולוגי ארוך כמנבא לתוצאות בריאותיות; ב-COPSOQ III הוא מספק הקשר אישי לממדים הסביבתיים (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

גירוי אינטלקטואלי
התנהגות המנהיג של אתגור המונהגים לחשוב מחדש על בעיות ישנות והנחות מוסכמות, כולל אלה של המנהיג עצמו (Podsakoff, MacKenzie, Moorman & Fetter, 1990). כאשר זה גבוה, תקדים אינו טיעון וחילוקי דעות עם המנהיג ניתנים לשרוד; כאשר זה נמוך, צוות מיושר היטב פותר את בעיות השנה הנוכחית עם ספר המשחקים של השנה שעברה.

מתוך התנהגויות מנהיגות טרנספורמציונית →

דאגה אמפתית
רגשות מכוונים כלפי האחר של אהדה, רכות והגנתיות כלפי אנשים העוברים קושי (Davis, 1980). הממד הרגשי המופנה החוצה, אל האדם האחר, וזה הקרוב ביותר למה שהשפה היומיומית מכנה "לב טוב".

מתוך מודל רב-ממדי של אמפתיה →

דיכאון
במסגרת התסמינים החוצי-אבחוניים של DSM-5, דיכאון נבדק כממד תסמינים חוצה-אבחנות המסנן נוכחות וחומרה של מצב רוח ירוד וירידה בעניין או בהנאה על פני הפרעות פסיכיאטריות, ללא תלות באבחנה הראשית (APA, 2013). כמדד ממדי, הוא לוכד את תדירות תסמיני הדיכאון בתקופה של שבועיים כהשלמה לאבחון הקטגורי, ומספק מידע לקבלת החלטות קליניות לגבי תסמינים נלווים.

מתוך מודל התסמינים הרוחביים של DSM-5 →

דיכאון

ידוע גם בשם: Dysphoria · Low Positive Affect

במודל המשולש של לוביבונד ולוביבונד (Lovibond & Lovibond, 1995) כפי שמופעל אופרציונלית ב-DASS, דיכאון מוגדר כתסמונת רגשית המאופיינת בדיספוריה, חוסר תקווה, ירידה בערך החיים, ביקורת עצמית, חוסר עניין או מעורבות, אנהדוניה וקהות. בהתאמה לרכיב ההשפעה החיובית הנמוכה במודל המשולש של קלארק ווטסון (Clark & Watson, 1991), קונסטרוקט זה מדגיש את אובדן המוטיבציה וחוסר היכולת לחוות הנאה כמאפייניו המגדירים.

מתוך מודל תלת-חלקי של דיכאון, חרדה והפרעה →

דרישות כמותיות
אי-ההתאמה בין נפח העבודה לבין הזמן העומד לרשות ביצועה — משימות המצטברות, עבודה שנותרת בלתי גמורה, זמן לא מספיק. ממד דרישה מרכזי בסביבת העבודה הפסיכוסוציאלית (Burr et al., 2019); ציונים גבוהים מצביעים על חשיפה לעומס עבודה.

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

דרישות להסתרת רגשות
הדרישה להסתיר רגשות ולהשאיר דעות לא מבוטאות בעבודה — להישאר אדיב ללא קשר לאופן שבו מתייחסים אליך. ממד זה נותן שם לעומס ההכלה העצמית הנישא בידי תפקידים רבים המערבים אנשים (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

דרישות רגשיות
המידה שבה העבודה מציבה את העובד במצבים מטרידים רגשית או מחייבת התמודדות עם בעיות אישיות של אנשים אחרים. מדד חשיפה האופייני לעבודות טיפול, הוראה ושירות (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

דת/רוחניות
להפנות את עצמו לאמונות ופרקטיקות דתיות או רוחניות בחיפוש אחר נחמה והדרכה (Carver, 1997). זה יכול לתפקד הן כתמיכה רגשית והן ככל של משמעות למצב.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

האשמה עצמית
ביקורת והאשמה עצמית על מה שקרה (Carver, 1997). היא קשורה במצוקה גבוהה יותר במחקרי הסתגלות (Carver, 1997), המבחינים אותה מלקיחת אחריות כצעד לקראת פעולה.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

הגינות/צדק
חוזק האופי של התייחסות שווה לכל האנשים על פי עקרונות הוגנות וצדק, מבלי לתת לרגשות אישיים להטות החלטות לגבי אחרים (Peterson & Seligman, 2004). המבחן האמיתי שלו הוא עקביות תחת לחץ: האם הכללים מתעקמים עבור אנשים שאוהבים או לא אוהבים.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

ההגינות/ההוגנות
חוזק האופי של דיבור אמת והצגת עצמך באופן אותנטי (Peterson & Seligman, 2004). התוכן האמיתי שלו הוא המקרה היקר: עמידה בדיבור, ובאמת, כאשר הדבר עולה משהו.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

הומור
עשיית בדיחות על המצב או התייחסות אליו בקלילות כדי להפחית את כובדו (Carver, 1997). אסטרטגיה ממוקדת-רגש המשנה את העמדה כלפי הגורם המלחיץ ולא את הגורם המלחיץ עצמו.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

הומור/שובבות
חוזק האופי של אהבת צחוק והבאת חיוכים לאנשים אחרים — יצירת קלילות, לא רק הערכתה (Peterson & Seligman, 2004). הביטוי הברור ביותר שלו הוא יצירתה כאשר המצב קודר.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

הזדהות יתר
להיות שרוי ומתמזג עם הרגשות השליליים שלו, להפסיד פרספקטיבה על ההקשר הרחב יותר — הקוטב השלילי של קיום בהווה (Neff, 2003).

מתוך תיאוריית החמלה העצמית →

הטרדה

ידוע גם בשם: Cluster B · Re-experiencing

קריטריון B של מודל ארבעת האשכולות של PTSD ב-DSM-5 כולל תסמיני חוויה מחדש שבהם האירוע הטראומטי נחווה מחדש באופן בלתי רצוני באמצעות זיכרונות פולשניים חוזרים, סיוטים מעוררי מצוקה, תגובות פלאשבק דיסוציאטיביות, מצוקה פסיכולוגית עזה בחשיפה לרמזים הקשורים לטראומה, ותגובות פיזיולוגיות ניכרות לתזכורות מהאירוע (APA, 2013). לפחות תסמין פולשנות אחד חייב להתקיים לצורך אבחון PTSD.

מתוך מודל ארבעת האשכולות של PTSD לפי DSM-5 →

הימנעות

ידוע גם בשם: Cluster C

קריטריון C של מודל ארבעת האשכולות של PTSD ב-DSM-5 משקף הימנעות מאמצית ומתמשכת מגירויים הקשורים בטראומה, המתבטאת כהימנעות מתזכורות פנימיות מעוררות מצוקה (מחשבות, רגשות או זיכרונות) או כהימנעות מתזכורות חיצוניות (אנשים, מקומות, שיחות, פעילויות) המעוררות זיכרונות מהאירוע הטראומטי (APA, 2013). לפחות תסמין הימנעות אחד חייב להתקיים לצורך אבחון.

מתוך מודל ארבעת האשכולות של PTSD לפי DSM-5 →

הישג
עמוד השליטה — להישתדל לכיוון מטרות, להשיג יעדים ולהרגיש בעל כושר בהתמודדות עם אחריות (Seligman, 2011).

מתוך מודל PERMA של שגשוג →

הכחשה
סירוב להאמין שהגורם המלחיץ אמיתי, או התנהגות כאילו לא קרה (Carver, 1997). אסטרטגיה מוכוונת-הימנעות הקשורה במצוקה גבוהה יותר במחקרי הסתגלות (Carver, 1997).

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

הכנעה
ממד אישיות מתוך המודל החמישתי הגדול (Big Five) המאופיין בהבדלים אישיים במשמעת עצמית, ארגון, התנהגות מכוונת מטרה, אמינות וקבלת החלטות מושכלת (Costa & McCrae, 1992). הוא כולל היבטים של יכולת, סדר, מצפוניות, שאיפה להישגים, משמעת עצמית ושיקול דעת, והוא המנבא האישיותי החזק והעקבי ביותר להישגים אקדמיים ולביצועים בעבודה בתרבויות שונות.

מתוך מודל חמשת הגורמים →

הכנעה
ממד המצפוניות של מודל HEXACO‏ (Ashton & Lee, 2004) כולל ארגון, חריצות, שאפתנות לשלמות (פרפקציוניזם) וזהירות, ומשקף נטייה לארגן את הזמן והסביבה הפיזית שלך, לעבוד באופן ממושמע לקראת מטרות, לשאוף לדיוק ולשלמות, ולשקול היטב בעת קבלת החלטות. קרוב מאוד למצפוניות במודל החמישתי הגדול מבחינת תוכן ומבנה.

מתוך מודל HEXACO של מבנה אישיות →

הכרה
האם עבודתו של האדם מוכרת ומוערכת על ידי ההנהלה. נמדד באמצעות פריט בודד בגרסת הביניים של COPSOQ III, הבודק האם מאמץ מתמשך נרשם באופן גלוי מלמעלה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

הכרת תודה
חוזק האופי של מודעות והכרת תודה על הדברים הטובים שקורים (Peterson & Seligman, 2004). זהו הרגל של שימת לב ולא מצב רוח, והוא אחד החוזקות הנוטות להשתפר עם תרגול.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

הנהגה
חוזק האופי של עידוד קבוצה להשיג תוצאות תוך שמירה על יחסים טובים בתוכה (Peterson & Seligman, 2004). מדובר בגרימת הקבוצה לתפקד, לא בסמכות או בעמידה בחזית.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

הנהגה
עניין תעסוקתי בהכוונה, שכנוע, ובהיותו מי שמחליט — התיאבון להנהיג ולא בהכרח הכישרון לכך (Pozzebon et al., 2010). בעלי ציונים גבוהים נמשכים לתפקידים הבעלים תוצאות באופן פומבי; ציון נמוך אינו פסיביות, שכן אנשים רבים רוצים השפעה אמיתית על העבודה מבלי לרצות להחזיק בתוצאה באופן גלוי.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

הנהלה הנדסת בטיחות
תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם ההנהלה מעצימה ומשתפת עובדים בנושאי בטיחות — התייעצות עם האנשים הקרובים ביותר לסיכון, אמון בשיקול דעתם, וגיבוים כאשר הם מפעילים אותו (Kines et al., 2011). העצמה גבוהה מלווה בכללים המתאימים לעבודה בפועל; העצמה נמוכה מלווה בכללים שנקבעים מרחוק ומנוהלים מחדש בשקט בשטח.

מתוך אקלים בטיחות תעסוקתי →

הנהלה צדק בטיחות
תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם אירועים נחקרים כדי למצוא סיבות ולא אשמים, והאם אנשים מטופלים בהגינות כאשר הם מדווחים (Kines et al., 2011). ממד זה שולט בזרימת החדשות הרעות כלפי מעלה: במקום שבו הצדק נתפס כנמוך, אירועים אינם פוסקים להתרחש — הם פוסקים להיות מדווחים, והארגון מאבד את מערכת ההתרעה המוקדמת שלו.

מתוך אקלים בטיחות תעסוקתי →

הסחת דעת עצמית
פנייה לפעילויות אחרות — עבודה, בידור, הזיה — כדי להסיח את הדעת מגורם מלחיץ (Carver, 1997). במסגרת המודל הטרנזקציוני של התמודדות (Lazarus & Folkman, 1984), אסטרטגיה זו מנהלת את התגובה הרגשית ולא את המצב עצמו, ומעניקה הקלה מבלי לשנות את הדרישה.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

הערכה עצמית

ידוע גם בשם: Global Self-Esteem · Self-Worth

עמדה הערכתית כללית כלפי העצמי, שהוגדרה על ידי רוזנברג (Rosenberg, 1965) כאוריינטציה החיובית או השלילית הכוללת של האדם כלפי עצמו כמכלול, וכוללת תחושות של ערך עצמי, כבוד עצמי וקבלה עצמית. הערכה עצמית גבוהה משקפת את האמונה שהאדם 'טוב דיו' מבלי בהכרח לראות עצמו כעדיף, בעוד הערכה עצמית נמוכה קשורה בדחייה עצמית ובחוסר כבוד עצמי מקיף.

מתוך תיאוריית המושג העצמי →

הערכה של יופי
חוזק האופי של הבחנה בהתרגשות מיופי ומצוינות — בטבע, באמנות, ובביצוע מיומן (Peterson & Seligman, 2004). הוא מתאר הפרעה על ידי משהו עשוי היטב, לא טעם או ידע על אמנות.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

הערכת רגשות אחרים
היכולת לתפוס ולהבין את הרגשות של האנשים סביבך (Mayer & Salovey, 1997; Wong & Law, 2002): קליטת שינויי טון, שתיקות, והפער בין מה שאדם אומר לבין מה שהבעת פניו עושה. שונה מאכפתיות כלפי רגשות אלה, שזה מה שמדד אמפתיה קורא.

מתוך Four-ממד רגשי אינטליגנציה →

הערכת רגשות עצמיים
היכולת לתפוס, להבין ולבטא את הרגשות של עצמך (Mayer & Salovey, 1997; Wong & Law, 2002): שימת לב לרגש בזמן שהוא מתרחש, ויכולת להבחין בין מצב אחד למשנהו. שלושת הממדים האחרים נבנים על גביו, משום שרגש חייב להיות מובחן לפני שאפשר להשתמש בו או לייצב אותו.

מתוך Four-ממד רגשי אינטליגנציה →

הצורך בקוגניציה
הנטייה להתחבר ולהנות מפעילות קוגניטיבית מאומצת — חיפוש, התחברות והנאה מ משימות חשיבה מורכבות (Cacioppo & Petty, 1982).

מתוך Need עבור הכרה →

הרהור קוגניטיבי
הנטייה לשים לב לתשובה האינטואיטיבית, לחשוד בה ולבדוק אותה לפני שמחליטים לסמוך עליה (Frederick, 2005). התכונה נמדדת באמצעות בעיות שתוכננו כך שהתשובה השגויה מרגישה מוגמרת, ולכן החישוב האריתמטי קל בכוונה: הקושי טמון בדיכוי התגובה הראשונה, לא בהפקתה. הממד מתאם עם מדדי יכולת קוגניטיבית מבלי להיות זהה להם — זהו הרגל של אימות, והתוצאה האנושית הרגילה היא שהתשובה ה'שתולה' בדרך כלל מנצחת.

מתוך תיאוריה דו-תהליכית של הנמקה →

הרפתקנות
עניין תעסוקתי בתחרות, אתגר פיזי, ועבודה עם סיכון אמיתי (Pozzebon et al., 2010). אין מדובר בפזיזות: ציון גבוה מתאר מישהו שנוכח יותר כאשר יש משהו על הכף, בעוד ציון נמוך מתאר העדפה לתנאים שבהם ניתן להפנות את הקשב לעבודה עצמה ולא לסכנה.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

השפעה בעבודה
מידת מרחב ההחלטה שיש לעובד לגבי החלטות הנוגעות לעבודתו שלו, לרבות היקף העבודה ואופן ביצועה. משאב מגן קלאסי במסורת דרישה-שליטה: אותן דרישות משקלן שונה בהתאם לקיומו או להיעדרו של מרחב זה (Karasek & Theorell; Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

התבוננות
להבחין ולהקדיש תשומת לב לחוויות פנימיות וחיצוניות כמו תחושות, קוגניציות, רגשות, מראות, צלילים וריחות (Baer et al., 2006).

מתוך מודל חמש-היבטי של מיינדפולנס →

התייגעות הקשורה לעבודה
עייפות גופנית ונפשית והוצאות כוח המתוייחסות לעבודה שלו (Kristensen et al., 2005).

מתוך תיאוריית עישול →

התמדת מאמץ
הנטייה לעבוד בקשיחות ולהתמיד למרות נסיגות, מכשולים וכישלונות — רכיב הסיבולת של התשוקה (Duckworth & Quinn, 2009).

מתוך תיאוריית הנחישות (Grit) →

התמודדות פעילה
נקיטת צעדים קונקרטיים להסרה או להפחתה של גורם מלחיץ, תוך ריכוז מאמץ בעשיית משהו לגבי המצב (Carver, 1997). אסטרטגיה ממוקדת-בעיה במודל הטרנזקציוני (Lazarus & Folkman, 1984); היא קשורה במצוקה נמוכה יותר במחקרי הסתגלות (Carver, 1997).

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

ויסות חיצוני
פעולה למען תוצאות שמגיעות מבחוץ: שכר, תעודות, דרישות, ציפיות של אחרים (Vallerand et al., 1992). הפחות אוטונומי מבין הוויסותים והשביר ביותר — הוא נפסק כאשר התגמול נפסק — מה שאינו אומר דבר נגדו, שכן הוא נושא את רוב ההתחייבויות של העולם.

מתוך תיאוריית ההגדרה העצמית →

ויסות מופנם
פעולה תחת לחץ שעבר פנימה: אשמה, בושה, ערך עצמי, והצורך להוכיח משהו לעצמך (Vallerand et al., 1992). מניע באמת ועולה באמת, הוא עלול לייצר שנים של מאמץ לצד תחושה מתמשכת שדבר מכל זה לא היה מספיק.

מתוך תיאוריית ההגדרה העצמית →

ויסות מזוהה
פעולה משום שהפעילות משרתת מטרות שהאדם עצמו מאמץ, גם כאשר הפעילות עצמה אינה מהנה (Vallerand et al., 1992). חיצוני מעצם ההגדרה — הסיבה טמונה בתוצאה — ואף על פי כן תאוריית ההגדרה העצמית מתייחסת אליו כאל בר-הקיימא ביותר מבין הוויסותים החיצוניים, משום שהסיבה היא של האדם עצמו.

מתוך תיאוריית ההגדרה העצמית →

ויסות עצמי
חוזק האופי של ויסות מה שאדם מרגיש ועושה — משמעת מול תיאבון ודחפים, והיכולת לוותר על הנאה בהווה לטובת תועלת עתידית (Peterson & Seligman, 2004). זהו החוזק שאנשים הכי הרבה מאחלים לעצמם שיהיה גבוה יותר.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

ויסות של רגש
היכולת לווסת את הרגשות של עצמך, ולהתאושש במהירות ממצוקה נפשית (Mayer & Salovey, 1997; Wong & Law, 2002). לא הדחקה: אנשים יציבים עדיין חשים את הקפיצה, אך הם מחזירים את הידיים להגה מהר יותר. מבין ארבעת הממדים, זה שמגיב באופן הישיר ביותר לתרגול.

מתוך Four-ממד רגשי אינטליגנציה →

זהירות ושיקול דעת
חוזק האופי של זהירות בבחירות ושקילת השלכות לפני פעולה (Peterson & Seligman, 2004). ציון נמוך אינו חוסר זהירות: חיבה לסיכון היא העדפה, לא כישלון בהבחנה בקיומו.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

חברותי-אקסטרוורטי (NO)
דומיננטיות גבוהה, זיקה גבוהה — חברתי, פתוח, בנוח עם אנשים (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

חברתי

ידוע גם בשם: S

הטיפוס החברתי של הולנד: עניין תעסוקתי בעזרה — אנשים משתנים כי היית שם: לימדת, הדרכת, טיפלת, תמכת (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). אין זו מוחצנות: אפשר לאהוב לעזור ועדיין להזדקק לשקט אחר כך; התוכן משקף השפעה מתמשכת אחד-על-אחד יותר מאשר תסיסה חברתית.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

חברתי/רגשי אינטליגנציה
חוזק האופי של מודעות למניעים ולרגשות של אנשים אחרים וידיעה מה להגיד ולעשות במצבים חברתיים (Peterson & Seligman, 2004). זו הקריאה עצמה, לא מה שנעשה איתה — היא אינה זהה לחמימות ולא חייבת לשמש בטוב לב.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

חומרת דיכאון

ידוע גם בשם: PHQ Depression

כפי שמופעל אופרציונלית ב-PHQ-9‏ וב-PHQ-2‏ (Kroenke, Spitzer & Williams, 2001), חומרת הדיכאון נבדקת לפי תדירות תשעת התסמינים המרכזיים של הפרעת דיכאון מג'ורי כפי שהוגדרו ב-DSM-IV: אנהדוניה, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, עייפות, שינוי בתיאבון, אשמה/תחושת חוסר ערך, קשיי ריכוז, שינוי פסיכומוטורי, ומחשבות אובדניות. הציונים מודדים עומס תסמינים ולא אבחנה קטגורית.

מתוך מסגרת הסינון הקליני PRIME-MD / PHQ →

חומרת חרדה כללית

ידוע גם בשם: GAD Anxiety

כפי שמופעל אופרציונלית ב-GAD-7‏ (Spitzer, Kroenke, Williams & Löwe, 2006), חומרת החרדה נבדקת לפי תדירות שבעת התסמינים המרכזיים של הפרעת חרדה כללית כפי שהוגדרו ב-DSM-IV: עצבנות, דאגה בלתי נשלטת, דאגה מוגזמת, אי-שקט, קושי להירגע, עצבנות, ופחדנות.

מתוך מסגרת הסינון הקליני PRIME-MD / PHQ →

חומרת תסמינים גופניים

ידוע גם בשם: PHQ Somatization

כפי שמופעל אופרציונלית ב-PHQ-15‏ (Kroenke, Spitzer & Williams, 2002), חומרת התסמינים הגופניים נבדקת לפי תדירותם ומידת ההטרדה של 15 תסמינים גופניים נפוצים (כאבי ראש, כאב, בעיות במערכת העיכול, בעיות לב וכלי דם ועוד) המהווים יותר ממחצית מכלל הביקורים במרפאות חוץ, ולעיתים קרובות קשורים בפגיעה תפקודית.

מתוך מסגרת הסינון הקליני PRIME-MD / PHQ →

חוסן התאוששות
היכולת להתאושש מלחץ, ממצוקה או מאירועי חיים קשים — קונסטרוקט המשוקל כתכונה יציבה המשקפת עד כמה מהר וביעילות אדם חוזר לתפקוד בסיסי לאחר שנקלע להפרעה (Smith et al., 2008).

מתוך תיאוריית חוסן →

חוסר אונים נתפס
המידה שבה מצבי חיים מוערכים כבלתי צפויים, בלתי שלוט בהם ועמוסים — הרכיב הלחץ הליבה של הלחץ הנתפס (Cohen et al., 1983).

מתוך תיאוריית הלחץ הנתפס →

חוסר ביטחון בתנאי העבודה
דאגה משינויים בלתי-רצויים בתנאי העבודה — העברה לתפקיד אחר, שינוי בלוח הזמנים, או הפחתת שכר בניגוד לרצון האדם. חוסר ביטחון לגבי צורת העבודה, בשונה מחוסר ביטחון לגבי שימורה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

חוסר ביטחון תעסוקתי
דאגה מפני אבטלה ומהקושי שיהיה במציאת עבודה אחרת. גורם לחץ מתועד הפועל הרבה לפני — ובין אם בכלל — אובדן עבודה בפועל מתרחש (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

חוסר מוטיבציה
היעדר כל כוונה לפעול: האדם כבר אינו רואה קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שזה מחזיר לו (Vallerand et al., 1992). מבנה בפני עצמו ברצף ההגדרה העצמית, ואינו ההיפך משישה המניעים, ונקרא בהיפוך מהם — ציון גבוה הוא איתות שראוי לכבד, לא תכונה לפתח.

מתוך תיאוריית ההגדרה העצמית →

חיוניות/מרץ
חוזק האופי של גישה לחיים בהתלהבות ובאנרגיה — תחושת חיות והפעלה (Peterson & Seligman, 2004). זהו החוזק הקשור ביותר למצב הגופני, כך שציון נמוך כדאי לפרש יחד עם שינה, בריאות והחודשים האחרונים, ולא כתכונה קבועה.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

חיפוש משמעות
החיפוש הפעיל אחר מטרה ומשמעות בחיים — המידה שבה אדם חוקר, שואל או שואף באופן פעיל לבסס משמעות (Steger et al., 2006). חיפוש ונוכחות הם בלתי תלויים באופן חלקי; אדם יכול לחפש משמעות בעודו מחזיק בה או חסר אותה.

מתוך מסגרת משמעות בחיים →

חיפוש ריגושים מחושב
נכונות לקחת סיכונים מבוקרים — לקיחת סיכונים בטוחה עם מודעות לתוצאות פוטנציאליות (Zuckerman, 1994).

מתוך חיפוש תחושות →

חיפוש ריגושים מסוכן
משיכה לפעילויות מסוכנות מבחינה פיזית ומצבים הכרוכים בסיכון פגיעה (Zuckerman, 1994).

מתוך חיפוש תחושות →

חיפוש תחושות אימפולסיבי
פעולה על פי דחף, ביצוע דברים בלתי צפויים וספונטניים ללא תכנון (Zuckerman, 1994).

מתוך חיפוש תחושות →

חם-נעים (LM)
זיקה גבוהה — דואג, מרגיע, מעוניין באחרים (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

חקרני

ידוע גם בשם: I

הטיפוס החוקרני של הולנד: עניין תעסוקתי בעבודה עם רעיונות — ניסויים, אבחון, ראיות, שאלות שאכן נענות (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). פרופילים עם I גבוה עושים את עבודתם הטובה ביותר צעד אחד מאחורי הפעולה; המבנה אינו דורש חלוק מעבדה — ניתוח קיים במימון, ברפואה, בקוד ובבתי מלאכה כאחד.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

חרדה
במסגרת התסמינים החוצי-אבחוניים של DSM-5, חרדה נבדקת כממד תסמינים חוצה-אבחנות המסנן נוכחות וחומרה של דאגה, עצבנות וחשש חרד על פני הפרעות פסיכיאטריות, ללא תלות באבחנה הראשית (APA, 2013). הוא לוכד את תדירות התסמינים הקשורים בחרדה כדי לזהות מצוקה חרדתית משמעותית קלינית העלולה להתלוות לכל מצב ראשי ולדרוש הערכה נוספת.

מתוך מודל התסמינים הרוחביים של DSM-5 →

חרדה

ידוע גם בשם: Autonomic Arousal

במודל המשולש של לוביבונד ולוביבונד (Lovibond & Lovibond, 1995) כפי שמופעל אופרציונלית ב-DASS, חרדה מוגדרת כתסמונת של עוררות אוטונומית, מתח שרירי שלד, חרדה מצבית, וחוויה סובייקטיבית של השפעה חרדתית. בהתאמה לרכיב העוררות היתר הפיזיולוגית במודל המשולש של קלארק ווטסון (Clark & Watson, 1991), קונסטרוקט זה מדגיש תסמינים גופניים ואוטונומיים כמאפייניו המגדירים, ומבחין אותו מהליקויים הקוגניטיביים והמוטיבציוניים המאפיינים דיכאון.

מתוך מודל תלת-חלקי של דיכאון, חרדה והפרעה →

חריצות/התמדה
חוזק האופי של סיום מה שמתחילים והתמדה במהלך פעולה למרות מכשולים (Peterson & Seligman, 2004). זהו החוזק הסביר ביותר לזכות בשבח מאחרים והפחות סביר ליהנות ממנו בעל עצמו.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

טיפוח קבלת יעדי הקבוצה
התנהגות המנהיג של קידום שיתוף פעולה למען מטרה משותפת: מיסגור יעדים כקולקטיביים, החזרת מאמצים מפוצלים אל המטרה המשותפת, וזקיפת התוצאות לזכות הצוות (Podsakoff, MacKenzie, Moorman & Fetter, 1990). זה מה שהופך את התיאום לזול, משום שהמטרה כבר שייכת לכולם.

מתוך התנהגויות מנהיגות טרנספורמציונית →

יהיר-מחשב (BC)
דומיננטיות גבוהה, זיקה נמוכה — תחרותי, חד, חריף לשון (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

יזמי

ידוע גם בשם: E

הטיפוס היזמי של הולנד: עניין תעסוקתי בשכנוע ובהובלה — משא ומתן, קבלת החלטות, לקיחת אחריות על התוצאות כולל הסיכון (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). פרופילים עם E גבוה כבר מנהלים לרוב דברים באופן בלתי פורמלי בכל מקום שבו הם נמצאים.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

יחסים
עמוד הקשר החברתי — להרגיש בעל תמיכה, אהבה ושביעות רצון מחייו האישיים (Seligman, 2011).

מתוך מודל PERMA של שגשוג →

ייצור
עניין תעסוקתי בגידול, בנייה, תיקון ועבודה עם כלים, אדמה ובעלי חיים — הפיזי מבין שמונת תחומי העניין של ORVIS (Pozzebon et al., 2010). הוא מתאר רצון שהיום יסתיים עם משהו מוחשי להצביע עליו.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

יכולת אהבה
חוזק האופי של הערכת מערכות יחסים קרובות והיכולת גם לתת וגם לקבל חיבה ואכפתיות (Peterson & Seligman, 2004). צד הקבלה הוא לרוב החצי הקשה יותר: קבלת אכפתיות פירושה לתת למישהו אחר לחשוב במידה כזו.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

יעילות עצמית כללית

ידוע גם בשם: General Self-Efficacy · GSE

תחושה רחבה ויציבה של מסוגלות אישית להתמודד ביעילות עם מגוון דרישות מלחיצות או חדשות, המושרשת בתאוריה הקוגניטיבית-חברתית של בנדורה (Bandura, 1977, 1997). כפי שהופעל אופרציונלית על ידי שוורצר וירושלים (Schwarzer & Jerusalem, 1995), מסוגלות עצמית כללית חורגת מעבר לאמונות ספציפיות למשימה, ולוכדת את האמונה העצמית האופטימית שהאדם מסוגל להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים, להתאושש מכשלונות, ולהתמיד מול קשיים בתחומי חיים מגוונים.

מתוך חברתי קוגניטיבי Theory →

יעילות עצמית נתפסת
המידה שבה אדם מרגיש כשהוא מסוגל להתמודד עם בעיות, לשלוט בדברים חשובים ולנהל כעסים — הרכיב משאב התמודדות של הלחץ הנתפס (Cohen et al., 1983).

מתוך תיאוריית הלחץ הנתפס →

יצירתיות
עניין תעסוקתי בכתיבה, הופעה, עיצוב ואמנות כפעילויות עבודה ולא כטעמים אישיים (Pozzebon et al., 2010). השאלה עוסקת ביצירה, לא בהערכה: ליהנות ממוזיקה ולרצות לנגן אותה באופן מקצועי הן תשובות שונות, וקונסטרוקט זה עוסק בשנייה.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

כונן BAS
המשך עקבי של יעדים רצויים — מוטיבציה להשתלח, להוביל ולהצטיין (Carver & White, 1994).

מתוך תיאוריית רגישות החיזוק →

כנות-צניעות
ממד אישיות ייחודי למודל HEXACO‏ (Ashton & Lee, 2004) המשקף הבדלים אישיים בכנות, הגינות, הימנעות מחמדנות וצניעות, ומייצג נטייה להיות אמיתי ביחסים בין-אישיים, חוסר רצון לתמרן או לנצל אחרים לרווח אישי, וחוסר עניין בעושר ראוותני או בזכויות יתר. בשונה מהמימד הרואה בעין טובה (Agreeableness) במודל החמישתי הגדול, ממד זה מתמקד באופן ספציפי באופי המוסרי ובנטייה כלפי או נגד ניצול וזכאות.

מתוך מודל HEXACO של מבנה אישיות →

לא-בטוח-כנוע (HI)
דומיננטיות נמוכה — דובר רך, צנוע, כנוע (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

ללא-שיפוט של ניסיון פנימי
לקחת עמדה לא-מעריכה כלפי המחשבות והרגשות שלו — לא לתייג אותם כטובים או רעים (Baer et al., 2006).

מתוך מודל חמש-היבטי של מיינדפולנס →

למדנות
עניין תעסוקתי בקריאה, כתיבה, שפות, וטיפול ברעיונות באמצעות מילים (Pozzebon et al., 2010). הוא קרוב לניתוח (Analysis) מבלי להיות זהה לו: האחד רוצה את המנגנון, השני רוצה את הביטוי.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

מוטיבציה פנימית להכרה
עיסוק בפעילות בשל ההנאה וסיפוק הלמידה, החקירה וההבנה של משהו חדש (Vallerand et al., 1992, על בסיס תאוריית ההגדרה העצמית של Deci & Ryan). הקצה האוטונומי ביותר ברצף: הפעילות משלמת את עצמה תוך כדי התרחשותה, ואינה זקוקה לתוצאה כלשהי כדי להצדיק את עצמה.

מתוך תיאוריית ההגדרה העצמית →

מוטיבציה פנימית להשגה
עיסוק בפעילות בשל הסיפוק שבהתעלות על עצמך וביצירה או השגה של משהו (Vallerand et al., 1992). הדלק הוא התקדמות שאפשר לחוש: המרחק בין מה שאדם יכול היה לעשות קודם לבין מה שהוא יכול לעשות עכשיו, ולא תגמול כלשהו הצמוד לכך.

מתוך תיאוריית ההגדרה העצמית →

מוטיבציה פנימית לחוויה של גירוי
עיסוק בפעילות בשל התחושות שהיא מייצרת: שקיעה, התרגשות, המשיכה של חומר שסוחף את האדם עמו (Vallerand et al., 1992). התלוי ביותר במצב מבין שלושת המניעים הפנימיים, ובדרך כלל הראשון לדעוך תחת תשישות.

מתוך תיאוריית ההגדרה העצמית →

מכיאווליזם
אוריינטציה אסטרטגית ומחשבת כלפי אנשים אחרים: תכנון קדימה, ניהול מה שאחרים יודעים, בחירת בריתות לפי מה שהן מניבות, והמתנה לרגע הנכון (Christie & Geis, 1970; נמדד יחד עם שתי התכונות האחרות אצל Jones & Paulhus, 2014). הממד מתאר סבלנות ומניפולציה יחד, ומשום כך הוא מנבא הצלחה במשא ומתן, וגם שחיקה איטית של אמון שאי אפשר לתכנן אסטרטגית לתוך קיום. מדובר בתכונה תת-קלינית: כל אחד נמצא איפשהו לאורכה.

מתוך השלשה האפלה של אישיות →

מסגור מחדש חיובי
פרשנות מחדש של המצב באור חיובי יותר, וחיפוש משהו טוב במה שקורה (Carver, 1997). אסטרטגיית שינוי-משמעות הקשורה במצוקה נמוכה יותר במחקרי הסתגלות (Carver, 1997).

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

מסויג-מופנם (FG)
דומיננטיות נמוכה, זיקה נמוכה — שקט, פרטי, שמור (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

מסירות
הפן המשמעותי של מעורבות בעבודה: מעורבות עמוקה בעבודה וחוויית משמעות בה, בליווי התלהבות, השראה וגאווה (Schaufeli & Bakker, 2003). זהו הפן העמיד ביותר מול שבועות קשים והחמור ביותר כאשר הוא נעלם — אנרגיה ניתנת לבנייה מחדש באמצעות מנוחה, אך משמעות לעיתים רחוקות חוזרת באמצעות מנוחה בלבד.

מתוך העסקה בעבודה →

מעורבות
עמוד הזרימה — להיות ספוג לחלוטין, מעוניין ומעורב בפעילויות ובחיים (Seligman, 2011).

מתוך מודל PERMA של שגשוג →

מצב רוח דיכאוני
הראשון מתוך ארבעת הגורמים של CES-D לפי Radloff (1977, עמ' 397): מצב הרוח הדיספורי המרכזי — הרגשת עצב, דיכאון, בדידות, פחד, וחוסר יכולת להתנער מהמרה השחורה. קיבוץ תיאורי לצורך פרוזת הדוח; אינו סולם מנוקד.

מתוך סימפטומטולוגיה דיכאוני אפידמיולוגית →

מצוקה אישית
חרדה ואי-נוחות מכוונות כלפי העצמי בעת עדות לסבלו של אדם אחר (Davis, 1980). נקרא אחרת משלושת הממדים האחרים: ציון גבוה אינו מעיד על יותר אמפתיה, אלא על כך שמראה הכאב מפעיל את האזעקה הפנימית של הצופה עצמו, והאנרגיה מופנית לניהול התגובה הזו לפני שהיא יכולה להגיע אל האדם הנתון במצוקה. במודל הייחוס ממד זה נוטה לתאם באופן שלילי עם שאר הממדים, ומשום כך אין ציון אמפתיה מצרפי.

מתוך מודל רב-ממדי של אמפתיה →

מצוקה נפשית משותפת
מצוקה לא-פסיכוטית שנקראת כשדה אחד ולא ממוינת לאבחנות: מצב רוח ירוד, דאגה ומתח, והתלונות הגופניות שבדרך כלל מגיעות יחד איתם (כאבי ראש, שינה לקויה, תיאבון ירוד, בעיות קיבה, רעד בידיים, עייפות שלא חולפת). הממד קיים משום שבמערכת הבריאות הכללית שני החלקים מופיעים יחד, והפרדה ביניהם עולה יותר מידע ממה שהיא מספקת. זהו מצב הקשור לחלון זמן אחרון, לא תכונה, ואין לו סף אוניברסלי: כמה תלונות מצטברות למקרה סביר תלוי בשפה, באוכלוסייה ובמטרת הסינון.

מתוך הפרעות נפשיות נפוצות בטיפול ראשוני →

מקוריות/יצירתיות
חוזק האופי של חשיבה על דרכים חדשניות ופוריות לעשיית דברים (Peterson & Seligman, 2004). מדובר בתאבון לעשות דברים אחרת ולא בכישרון אמנותי; שביעות רצון מהשיטה שכבר עובדת היא העדפה, לא חיסרון.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

מקריות
אמונה שמזל, גורל וסיכוי קובעים תוצאות (Levenson, 1981).

מתוך מוקד שליטה →

מרץ
הפן האנרגטי של מעורבות בעבודה: רמות גבוהות של אנרגיה וחוסן מנטלי בזמן העבודה, נכונות להשקיע מאמץ, והתמדה מול קשיים (Schaufeli & Bakker, 2003). זהו בדרך כלל הפן הראשון להיחלש תחת עומס כרוני — לעיתים קרובות לפני שמשהו מרגיש לא בסדר — מה שהופך מרץ נמוך עם מסירות שלמה לאות מוקדם ולא לפגם באופי.

מתוך העסקה בעבודה →

משימות לא לגיטימיות
החלק של משימות העבודה הנראות מיותרות בעיני מי שמבצע אותן. הקריאה האופרטיבית של משימות בלתי-לגיטימיות — עבודה החווית כפגיעה בתחושת הזהות המקצועית העצמית (מסורת ה-stress-as-offence-to-self; Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

משמעות
עמוד המטרה — להבחין בחייו כמלאי מטרה, בעל ערך ומכוונים לכיוון משהו גדול מעצמו (Seligman, 2011).

מתוך מודל PERMA של שגשוג →

משמעות העבודה
האם העבודה חווה כמשמעותית וחשובה. אחד משמורי ההשמנה החזקים ביותר שעבודה יכולה להציע; היעדרה הופך אפילו עבודה קלה לכבדה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

מתח
במסגרת התסמינים החוצי-אבחוניים של DSM-5, מצוקה הקשורה בלחץ נבדקת כממד תסמינים חוצה-אבחנות הלוכד עומס פסיכולוגי נתפס, מתח וקושי בהתמודדות, ונבדקת לצד תחומים אחרים כדי לספק תמונה מקיפה של הסימפטומטולוגיה הפסיכיאטרית מעבר לאבחנה הראשית (APA, 2013). גישה ממדית זו מכירה בכך שתגובות לחץ משמעותיות קלינית מתלוות לעיתים קרובות למגוון הפרעות נפשיות ומשפיעות על מהלכן.

מתוך מודל התסמינים הרוחביים של DSM-5 →

מתח

ידוע גם בשם: Nervous Tension · Irritability

במודל המשולש של לוביבונד ולוביבונד (Lovibond & Lovibond, 1995) כפי שמופעל אופרציונלית ב-DASS, לחץ מוגדר כמצב של עוררות כרונית לא ספציפית המאופיינת במתח עצבי מתמשך, קושי להירגע, עצבנות, אי-שקט, חוסר סבלנות, ונטייה להיפגע או להגיב יתר על המידה. בהתאמה לרכיב ההשפעה השלילית או המצוקה הכללית המשותף הן לדיכאון והן לחרדה, קונסטרוקט זה לוכד מצב מתמשך של תחושת עומס פסיכולוגי וחוסר יכולת להירגע.

מתוך מודל תלת-חלקי של דיכאון, חרדה והפרעה →

מתן דגם מתאים
התנהגות המנהיג של הצבת דוגמה אישית העקבית עם הערכים והתקנים שהמנהיג דורש מאחרים (Podsakoff, MacKenzie, Moorman & Fetter, 1990). אנשים קוראים את מה שהמנהיג עושה מהר יותר משהם שומעים את מה שהוא אומר, כך שהתנהגות זו קובעת האם ההנחיות מגיעות עם גיבוי או כנגד דוגמה נגדית.

מתוך התנהגויות מנהיגות טרנספורמציונית →

נוירוטיציזם

ידוע גם בשם: Emotional Stability (reversed)

ממד אישיות מתוך המודל החמישתי הגדול (Big Five) המשקף נטייה לחוות רגשות שליליים תכופים ועזים, ובהם חרדה, כעס, עצב, אשמה ומודעות עצמית מוגזמת, וכן תגובתיות רגשית מוגברת ללחץ (Costa & McCrae, 1992). לעיתים קרובות מתוארת כרצף שבקצהו השני נמצאת יציבות רגשית; רמה גבוהה של נוירוטיות קשורה לפרשנות מצבים רגילים כמאיימים ולחוויית תגובות רגשיות שליליות הנמשכות פרקי זמן ארוכים באופן חריג.

מתוך מודל חמשת הגורמים →

נוכחות של משמעות
המידה שבה אדם תופס את חייו כבעלי תחושת מטרה ברורה, משמעות ומובנות (Steger et al., 2006). נוכחות משמעות קשורה ברווחה גבוהה יותר, בשביעות רצון מהחיים, ובהסתגלות פסיכולוגית.

מתוך מסגרת משמעות בחיים →

ניהול בטיחות Priority, התחייבות, ו יכולת
תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם ההנהלה אכן מתעדפת בטיחות כאשר זו מתנגשת עם לחץ הייצור, מחויבת לה, ומטפלת בה בכשירות (Kines et al., 2011). זהו ממד הבודק את ההתנגשות עצמה, לא את המדיניות הכתובה: מה ההנהלה מתגמלת כאשר בטיחות עולה משהו. ציונים נמוכים מזהמים את שאר הממדים, מכיוון שהעובדים מכיילים את עצמם לפי מה שההנהלה מתעדפת בפועל ולא לפי מה שהיא מפרסמת.

מתוך אקלים בטיחות תעסוקתי →

ניטור עצמי
הנטייה לנטר ולשלוט בהתנהגות הבעה ובהצגה העצמית שלו במצבים חברתיים (Snyder, 1974).

מתוך ניטור עצמי →

ניסוח ראייה
התנהגות המנהיג של זיהוי הזדמנויות חדשות עבור הקבוצה ותקשור תמונה של לאן העבודה הולכת — תמונה שאנשים יכולים לראות ולרצות להגיע אליה (Podsakoff, MacKenzie, Moorman & Fetter, 1990). זו ההתנהגות שהופכת כיוון שמוחזק בראשו של המנהיג למשהו שהצוות יכול לנווט לפיו.

מתוך התנהגויות מנהיגות טרנספורמציונית →

ניתוק התנהגותי
לוותור על הניסיון להתמודד עם הגורם המלחיץ, או לשרוק לאישור מטרות שהוא פוגע בהן (Carver, 1997). זה קשור לסבול גבוה יותר במחקר התאמה (Carver, 1997).

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

נעימות
ממד אישיות מתוך המודל החמישתי הגדול (Big Five) המשקף הבדלים אישיים בשיתוף פעולה, נטייה פרו-חברתית, אמון ודאגה להרמוניה חברתית (Costa & McCrae, 1992). הוא כולל היבטים של אמון, ישירות, אלטרואיזם, היענות, צניעות ורוך לב, כאשר בעלי ציון גבוה נוטים להניח כוונות חיוביות אצל אחרים ולתת עדיפות לחמימות בין-אישית על פני רווח אישי.

מתוך מודל חמשת הגורמים →

נעימות
ממד הנעימות (Agreeableness) של מודל HEXACO‏ (Ashton & Lee, 2004) כולל סלחנות, עדינות, גמישות וסבלנות, ומשקף נטייה להתעלם מעוולות של אחרים, להיות מקל בשיפוט אחרים, להתחשב ברצונות אחרים, ולשלוט בכעס. הוא שונה מהממד ההסכמתי במודל החמישתי הגדול בכך שהוא כולל נטייה לכעס (שהועברה מהנוירוטיות) ואינו כולל תוכן הקשור במוסריות (שהועבר לממד הכנות-ענווה), מה שהופך אותו לקונסטרוקט צר יותר המתמקד בסובלנות בין-אישית ואיזון רגשי.

מתוך מודל HEXACO של מבנה אישיות →

נפשי רווחה
רווחה נפשית חיובית כאחוז מתקופה אחרונה שבילית בחמישה מצבים חיוביים: עליז ובמצב רוח טוב, רגוע ונינוח, פעיל ותוסס, מתעורר רענן, ומוצא את היומיום מלא בדברים שמעניינים אותך (WHO, 2024; DepCare Project, 1998). הוא מוגדר על פי נוכחות ולא על פי היעדר תסמינים, ולכן ציון נמוך משקף היעדר מצבים חיוביים ולא ספירת תסמינים. מצב עדכני שמשתנה עם הנסיבות, נקרא מול סף שפורסם מראש ולעולם לא כאבחנה.

מתוך רווחה נפשית חיובית →

נרקיסיזם
גרנדיוזיות, תחושת ייחודיות, וצורך מתמשך בהערצה (Raskin & Hall, 1979; נמדד יחד עם שתי התכונות האחרות אצל Jones & Paulhus, 2014). ביטחון עצמי מגייס תשומת לב, ותשומת לב מזינה ביטחון עצמי, וזה חלק מהסיבה לכך שהתכונה מתמידה; החשיפה היא התלות במראה, שכן ביקורת או תורו של מישהו אחר לעמוד באור נרשמים כפגיעה. התכונה התת-קלינית הנמדדת כאן אינה הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שהיא אבחנה קלינית הנקבעת על ידי איש מקצוע באמצעות ראיון.

מתוך השלשה האפלה של אישיות →

סאדיזם
סאדיזם יומיומי: למצוא את סבלם של אחרים מושך ולא רק נסבל (Buckels, Jones & Paulhus, 2013; נוסף לתכונות האפלות כחברה הרביעית על ידי Paulhus, 2014). ההבחנה מפסיכופתיה נוגעת לתגמול ולא לחומרה, במילותיו של המאמר המקורי: בעוד שפסיכופתיה אדישה לסבל, סאדיזם מוצא בו משיכה. באוכלוסייה התת-קלינית שבה הוא נחקר, רוב מה שהממד לוכד הוא עקיף — תיאבון לצפייה בקונפליקט בספורט, בבדיון ובמשחקים, יחד עם טעם להערות שנונות ופוגעניות. זהו ממד רציף של אישיות רגילה, לא אבחנה ולא קטגוריה משפטית-פלילית, ומחקרים על מדגמים תת-קליניים מצאו מעט סימנים לתפקוד לקוי פסיכולוגי הקשור אליו.

מתוך השלשה האפלה של אישיות →

סיכון לשימוש באלכוהול
הסיכון הגלום בדפוס השתייה הנוכחי של האדם, שנקרא לאורך שלושה צירים בו-זמנית: כמה ובאיזו תדירות הוא שותה, האם השתייה החלה לפעול מעצמה (לא מצליח להפסיק ברגע שמתחיל, זקוק למשקה בבוקר, נתקל באובדן זיכרון), והאם היא כבר גבתה מחיר (אשמה, אי-עמידה בהתחייבויות, פציעה, אמירות של אנשים אחרים). הוא דרגתי ולא בינארי, ומתייחס במכוון לדפוס לאורך תקופה ולא לאדם עצמו: אותה קריאה יכולה לתאר תקופה של כמה חודשים שמסתיימת. מכיוון שהשאלות שקופות, קל להמעיט בהצהרה במתכוון, מה שמגביל את מה שציון נמוך יכול להוכיח ומקשה להסביר ציון גבוה.

מתוך שימוש בכحול מסוכן ומזיק →

סכסוך בין עבודה וחיים
האם העבודה מתישה כל כך הרבה אנרגיה, ותופסת כל כך הרבה זמן, עד שהיא פוגעת בחיים הפרטיים. ממד ההשלכה (spillover) של מסורת קונפליקט עבודה-משפחה: עלות העבודה נמדדת במקום שבו היא נוחתת מחוץ לעבודה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

סליחה/רחמים
חוזק האופי של סליחה למי שעשה עוול והענקת הזדמנות שנייה לאנשים (Peterson & Seligman, 2004). הוא עוסק במה שקורה אחרי שנפגעים: האם החשבון נסגר או נשאר פתוח.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

סקרנות
חוזק האופי של התעניינות בחוויה מתמשכת לשם עצמה — רוחב התיאבון לחדש (Peterson & Seligman, 2004). הוא קרוב לאהבת למידה מבלי להיות זהה לה: סקרנות פותחת את הדלת, אהבת למידה משאירה את האדם בחדר.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

עדיפות בטיחות של עובדים וחוסר קבלת סיכון
תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם בטיחות עולה בדירוגה על ביצוע מהיר של העבודה — האם סכנות נתפסות כבלתי-מקובלות או כעלות רגילה של העבודה, ונטילת סיכונים כמיומנות (Kines et al., 2011). ציונים גבוהים מתארים קבוצה שאינה מקבלת נטילת סיכונים; ציונים נמוכים מתארים סיכון מנורמל, שלרוב אינו מכריז על עצמו.

מתוך אקלים בטיחות תעסוקתי →

עובדים' בטיחות התחייבות
תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי מחויבותה שלה לבטיחות — האם העובדים רואים בבטיחות אחריות משלהם, עוזרים זה לזה לעבוד בבטחה, ונוקטים יוזמה, במקום להשאיר את הבטיחות לכללים ולמפקחים (Kines et al., 2011). זהו הממד המושפע ביותר מההיסטוריה הקבוצתית ומהדברים שהקבוצה סובלת באופן גלוי.

מתוך אקלים בטיחות תעסוקתי →

עיכוב התנהגותי (BIS)
רגישות לעונש, חידוש וערעורי איום המייצרים חרדה והשהיית התנהגות (Gray, 1970).

מתוך תיאוריית רגישות החיזוק →

עקביות של עניין
הנטייה להחזיק בעניין ובהתחייבות המתמשכים לתחום או יעד ספציפי על פני תקופות ממושכות, וההתנגדות למשיכה של חלופות חדשות (Duckworth & Quinn, 2009).

מתוך תיאוריית הנחישות (Grit) →

פנטזיה
הנטייה להעביר את עצמו בדמיון לתוך הרגשות והפעולות של דמויות בדיוניות בספרים, בסרטים ובמחזות (Davis, 1980). קוגניטיבי ולא רגשי במודל, ופחות שולי משנשמע: המנגנון שמאפשר לרומן להשתלט על ערב שלם הוא אותו מנגנון המשמש לדמות חיים שמעולם לא חוו.

מתוך מודל רב-ממדי של אמפתיה →

פנימיות (מיקום שליטה)
אמונה שתוצאות נקבעות על ידי הפעולות והמאמצים שלו (Levenson, 1981).

מתוך מוקד שליטה →

פסיכופתיה
אימפולסיביות וחיפוש ריגושים בשילוב עם אמפתיה נמוכה ומעט חרטה (מסורתו של Hare, באופרציונליזציה התת-קלינית של Jones & Paulhus, 2014). מבין השלוש, זו הקשורה באופן העקבי ביותר לתוצאות הקשות ביותר, וגם זו שנקראת כקור רוח במשבר. הציון מתאר היכן שהאימפולסיביות והריחוק הם אלה שמכריעים, על ממד שהאוכלוסייה הכללית משתנה לאורכו; זו אינה קביעה פורנזית ולא קטגוריה קלינית.

מתוך השלשה האפלה של אישיות →

פעולה בעם מודעות
להקדיש תשומת לב לפעילויות הנוכחיות שלו במקום להפעיל באופן אוטומטי או להתנהג מכנית (Baer et al., 2006).

מתוך מודל חמש-היבטי של מיינדפולנס →

פעילות סומטית וקהויה
השלישי מתוך ארבעת הגורמים של CES-D לפי Radloff (1977, עמ' 397): הצד הגופני והפסיכומוטורי של הדיכאון — הפרעה מדברים, תיאבון ירוד, מאמץ בכל דבר, שינה חסרת מנוחה, קושי בריכוז, וחוסר יכולת להתניע את עצמו. קיבוץ תיאורי לצורך פרוזת הדוח; אינו סולם מנוקד.

מתוך סימפטומטולוגיה דיכאוני אפידמיולוגית →

פריקה רגשית
ביטוי רגשות שליליים ושחרור רגשות כדי להקל על מצוקה (Carver, 1997). אסטרטגיה ממוקדת-רגש: היא יכולה לשחרר לחץ מבלי לטפל כשלעצמה בדרישה שיצרה אותו.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

פרספקטיבה/חוכמה
חוזק האופי של היכולת לתת עצה נבונה ולראות את העולם בדרך שהגיונית הן לאדם עצמו והן לאחרים (Peterson & Seligman, 2004). הוא מאושר בעיקר מבחוץ — לפי השאלה האם אנשים מביאים אליו את השאלות הקשות שלהם.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

פתיחות לחוויה

ידוע גם בשם: Openness

ממד אישיות מתוך המודל החמישתי הגדול (Big Five) המשקף נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, דמיון וקבלה של חוויות חדשות, וכולל היבטים כגון רגישות אסתטית, פנטזיה, קשב לרגשות פנימיים, העדפת גיוון, ונכונות לבחון רעיונות לא שגרתיים (Costa & McCrae, 1992). אנשים בעלי ציון גבוה בפתיחות לחוויה מחפשים באופן פעיל חוויות אסתטיות, תרבותיות ואינטלקטואליות חדשות, בעוד בעלי ציון נמוך בממד זה מעדיפים את המוכר, הקונקרטי והשגרתי.

מתוך מודל חמשת הגורמים →

פתיחות לחוויה
ממד הפתיחות לחוויה של מודל HEXACO‏ (Ashton & Lee, 2004) כולל הערכה אסתטית, סקרנות, יצירתיות וחוסר קונבנציונליות, ומשקף נטייה להתמכר ליופי של האמנות והטבע, להיות סקרן לגבי תחומי ידע שונים, להשתמש בדמיון באופן חופשי, ולגלות עניין ברעיונות או באנשים בלתי שגרתיים. תואם במידה רבה לפתיחות לחוויה במודל החמישתי הגדול, אך מדגיש חוסר קונבנציונליות כהיבט נפרד.

מתוך מודל HEXACO של מבנה אישיות →

צדק ארגוני
האם סכסוכים נפתרים בדרך הוגנת והעבודה מחולקת בצורה הוגנת — ההוגנות שנתפסת של הנהלים של הארגון, ממד הון חברתי במקום העבודה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

צוות פסיכולוגי בטיחות
האמונה המשותפת שצוות בטוח עבור נטילת סיכון בין-אישי — הודאה בטעות, בקשת עזרה, אי-הסכמה בקול, הצעת רעיונות לא גמורים (Edmondson, 1999). זהו מאפיין של אקלים הצוות ולא תכונה אישית, ומוגדר תיאורטית כנבדל מלכידות צוותית ומאמון באנשים ספציפיים. במקום שבו הבטיחות גבוהה, מידע נע במהירות ובעיות צצות בעודן קטנות; במקום שבו היא נמוכה, ההתנהגויות הכרוכות במחיר מצטמצמות למינימום, ושגיאות אינן מדווחות במקום שלא להתרחש כלל.

מתוך בטיחות פסיכולוגית בצוות →

ציפיות ביצוע גבוה
התנהגות המנהיג של דרישת מצוינות וסירוב לעבודה במדרגה שנייה (Podsakoff, MacKenzie, Moorman & Fetter, 1990). המבנה מודד את גודל הדרישה, לא את תבונתה: אותה רמת דרישה נקראת כאמון כאשר היא מגיעה עם תמיכה פרטנית, וכלחץ כאשר היא לא, ולכן היא מתפרשת לצד אותה התנהגות ולא בפני עצמה.

מתוך התנהגויות מנהיגות טרנספורמציונית →

צנוע-תמים (JK)
דומיננטיות נמוכה, זיקה גבוהה — סובלני, מקבל, כנוני (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

צניעות/ענווה
חוזק האופי של הנחת ההישגים לדבר בעד עצמם (Peterson & Seligman, 2004). אין מדובר בהערכה עצמית נמוכה: השאלה היא האם ההישגים זקוקים לקהל, וציון נמוך אינו יהירות — יש אנשים שפשוט נהנים להיראות.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

צפיות
האם המידע מגיע כאשר יש בו צורך — התראה מוקדמת על החלטות ושינויים חשובים, וכל המידע הדרוש לביצוע העבודה כראוי. אי-ודאות לגבי העתיד הקרוב של האדם בעבודה היא גורם לחץ בפני עצמו (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

קבלה
קבלת המציאות של המצב ולמידה לחיות איתה (Carver, 1997). במסגרת המודל הטרנזקציוני, אסטרטגיות מוערכות לפי התאמתן למצב ולא כטובות או רעות באופן אוניברסלי (Lazarus & Folkman, 1984), וקבלה היא האסטרטגיה המיועדת למה שאי-אפשר לשנות.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

קונבנציונלי

ידוע גם בשם: C

הטיפוס הקונבנציונלי של הולנד: עניין תעסוקתי בארגון נתונים ותהליכים — רישומים מדויקים, מלאים מאוזנים, מערכות שבהן שום דבר לא נופל בין הכיסאות (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). ארגונים פועלים הודות לאנשים עם C גבוה, ונוטים בקביעות לשכוח לומר זאת; עבודת הדיוק כאן היא המטרה עצמה, לא מדרגה בדרך למשהו אחר.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

קונפליקטים בתפקיד
חשיפה לדרישות סותרות בעבודה ולמשימות שמישהו מאמין שיש לבצע אותן בדרך אחרת. תכונה של כיצד התפקיד מעוצב — עבודה שמתווכחת עם עצמה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

קצב עבודה
הקצב שבו העבודה דורשת ביצוע מרגע לרגע — עבודה מהירה מאוד ובקצב גבוה לאורך היום. בשונה מנפח העבודה (דרישות כמותיות), ממד זה לוכד קצב עבודה מתמשך כחשיפה נפרדת בפני עצמה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

קר-לב (DE)
זיקה נמוכה — מנותק מבחינה רגשית, חסר אהדה, חסר עניין בآخרים (Wiggins, 1995).

מתוך המעגל הבין-אישי →

קשיבות
להחזיק מחשבות ורגשות כואבים בתודעה מאוזנת במקום להדחיק או להגביל אותם — תנאי הכרחי להשתדלות עצמית (Neff, 2003).

מתוך תיאוריית החמלה העצמית →

קשיים בין-אישיים
הרביעי מתוך ארבעת הגורמים של CES-D לפי Radloff (1977, עמ' 397): רכיב התפיסה החברתית — תחושה שאנשים לא ידידותיים או לא מחבבים אותך. קיבוץ תיאורי לצורך פרוזת הדוח; אינו סולם מנוקד.

מתוך סימפטומטולוגיה דיכאוני אפידמיולוגית →

קשר הימנעות

ידוע גם בשם: Avoidance dimension of adult attachment

עד כמה קרבה ותלות מורגשות כלא נוחות: חוסר נכונות להיפתח, הישענות עצמית הגנתית, ואי-נוחות ככל שהאינטימיות מעמיקה (Brennan, Clark & Shaver, 1998; Fraley, Waller & Brennan, 2000). הממד מודד את המחיר של להיראות, לא את מידת האכפתיות של האדם, וקשור רק במידה בינונית לחרדת התקשרות, ולכן שני הממדים מדווחים בנפרד.

מתוך ממדי קשירות בוגרת →

קשר חרדה

ידוע גם בשם: Anxiety dimension of adult attachment

עד כמה אדם דואג להיות ננטש, נדחה, או חשוב פחות לאנשים קרובים משהם חשובים לו: פחד מנטישה, ניטור זמינותו של בן/בת זוג, והצורך בהרגעה (Brennan, Clark & Shaver, 1998; Fraley, Waller & Brennan, 2000). ממד רציף, הנקרא כרגישותו של אזעקה ולא כגודל אהבתו של אדם, ולעולם אינו מומר לטיפוס התקשרות.

מתוך ממדי קשירות בוגרת →

רגישות לתגמול BAS
תגובות רגשיות חיוביות לערעורי תגמול — התרגשות, התלהבות וציפייה חיובית (Carver & White, 1994).

מתוך תיאוריית רגישות החיזוק →

רגש חיובי
עמוד ההדוניזם של הרווחה — התדירות של מצבים רגשיים נעימים כמו שמחה, שביעות רצון ושלווה (Seligman, 2011).

מתוך מודל PERMA של שגשוג →

רגשיות
המקבילה של מודל HEXACO‏ (Ashton & Lee, 2004) לנוירוטיות במודל החמישתי הגדול, הכוללת היבטים של פחדנות, חרדה, תלות ורגשנות, ומשקפת נטייה לחוות פחד מסכנה פיזית, דאגה מבעיות קטנות, צורך בתמיכה רגשית מאחרים, ויצירת קשרים רגשיים חזקים. בשונה מנוירוטיות במודל החמישתי הגדול, ממד הרגשיות (Emotionality) של HEXACO אינו כולל תוכן הקשור בכעס (הממוקם תחת הממד ההסכמתי של HEXACO), וכולל רגישות רגשית פרו-חברתית כגון דאגה אמפתית והיקשרות.

מתוך מודל HEXACO של מבנה אישיות →

רווחה כלכלית
מצב שבו אדם מסוגל לעמוד באופן מלא בהתחייבויותיו הפיננסיות השוטפות והעתידיות, להרגיש בטוח לגבי עתידו הפיננסי, וכן מסוגל לקבל החלטות המאפשרות ליהנות מהחיים (CFPB, 2015). ההגדרה מונעת-צרכן — נגזרת ממחקר איכותני עם צרכנים ולא מסטנדרטים של אוריינות שנקבעו על ידי מומחים — והיא פורסת ביטחון בהווה, ביטחון בעתיד, וחופש בחירה פיננסי. ציונים גבוהים מתארים חיים עם הפתעות הניתנות לספיגה ועתיד מובטח; ציונים נמוכים מתארים שוליים דקים עד כדי כך שהכסף מכתיב לאדם את החלטותיו.

מתוך רווחה כלכלית →

רוחניות
חוזק האופי של החזקה באמונות עקביות לגבי תכלית עליונה ומשמעות החיים (Peterson & Seligman, 2004). ההגדרה רחבה במכוון, וכוללת גם אמונה דתית וגם תחושת תכלית חילונית; ציון נמוך מתאר השקפת עולם, לא חסר בה.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

ריאליסטי

ידוע גם בשם: R

הטיפוס הריאליסטי של הולנד: עניין תעסוקתי בעבודה עם חפצים — בנייה, תיקון, הפעלה, בדיקה — עבודה שתוצאתה מוחשית (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). אנשים עם ציון R גבוה מתעייפים לרוב לא ממאמץ אלא מהפשטה: יום שלם שעוסק בעבודה במקום בתוכה.

מתוך תחומי עניין תעסוקתיים →

שביעות רצון בעבודה
שביעות רצון כללית מהעבודה — סיכויי עבודה, שכר, והעבודה כמכלול, בהתחשב בכול. ההערכה המסכמת שאליה מזינים שאר ממדי סביבת העבודה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

שביעות רצון כללית בעבודה
השיפוט ההערכתי הכללי של העבודה כמכלול — מצב רגשי נעים הנובע מהערכת עבודתו של האדם (Locke, 1976) — הנמדד ישירות ולא באמצעות סיכום שביעויות רצון פרטניות כגון שכר, פיקוח או עמיתים. כפי שמופעל באמצעות ה-MOAQ-JSS (Cammann et al., 1983), הוא לוכד את הפסיקה הכוללת שאליה מצטרפים חלקי העבודה; הוא משתנה לאט יותר ממצב רוח ונבדל ממצבים רגשיים רגעיים בעבודה.

מתוך עמדות עבודה →

שביעות רצון מהחיים
שיפוט קוגניטיבי כללי של חייך כמכלול, המשקף את המידה שבה אדם תופס את נסיבות חייו כתואמות את הסטנדרטים והאידאלים האישיים שלו (Diener et al., 1985). נבדל מהשפעה רגעית או משביעות רצון ספציפית לתחום.

מתוך תיאוריית הרווחה הסובייקטיבית →

שחיקה אישית
עייפות גופנית ונפשית והוצאות כוח המנוסות על ידי האדם, ללא תלות בהקשרים עבודה או לקוחות (Kristensen et al., 2005).

מתוך תיאוריית עישול →

שחיקה הקשורה ללקוחות
עייפות גופנית ונפשית והוצאות כוח המתוייחסות לעבודה עם לקוחות, חולים או אנשים אחרים המסופקים (Kristensen et al., 2005).

מתוך תיאוריית עישול →

שימוש בחומרים
שימוש באלכוהול או בחומרים אחרים כדי להרגיש טוב יותר או כדי לעבור את המצב (Carver, 1997). אסטרטגיית הימנעות ממוקדת-רגש; הסתמכות כבדה עליה היא דפוס ההתמודדות שמסומן לרוב כמצריך תשומת לב.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

שימוש ברגש
היכולת לכוון רגש לפעילות בונה ולביצוע אישי (Mayer & Salovey, 1997; Wong & Law, 2002): הפיכת התלהבות למשימה שמתחילה, תסכול לניסיון נוסף, לחץ למיקוד. הממד הפחות נדון מבין הארבעה, והבולט ביותר במה שבפועל מתבצע.

מתוך Four-ממד רגשי אינטליגנציה →

שינויים ב הערצה ו תגובתיות

ידוע גם בשם: Cluster E · Hyperarousal

קריטריון E של מודל ארבעת האשכולות של PTSD ב-DSM-5 לוכד שינויים ניכרים בעוררות ובתגובתיות הקשורים באירוע הטראומטי, המתבטאים כהתנהגות עצבנית או תוקפנית, התנהגות פזיזה או הרסנית עצמית, ערנות יתר, תגובת בהלה מוגזמת, קשיי ריכוז, והפרעות שינה (APA, 2013). נדרשים שני תסמינים או יותר, המשקפים מצב של עוררות פיזיולוגית מוגברת.

מתוך מודל ארבעת האשכולות של PTSD לפי DSM-5 →

שיפוט/פתיחות מחשבתית
חוזק האופי של חשיבה יסודית על דברים, בחינתם מכל הצדדים, ושקילת ראיות לפני קבלת החלטה (Peterson & Seligman, 2004). מדובר בשיקול דעת ולא באינטליגנציה: הנטייה להאט ולחפש את הצד השני בכוונה.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

שיפוטיות עצמית
להיות ביקורתי בעוז ולא סובלני כלפי הטעויות ואי-הספקות שלו — הקוטב השלילי של אדיבות-עצמית (Neff, 2003).

מתוך תיאוריית החמלה העצמית →

שליטה על זמן העבודה
שליטתו של העובד בתזמון עבודתו שלו — ההחלטה מתי לקחת הפסקה, לקיחת חופשה בערך מתי שרוצים, יציאה ממקום העבודה לצורך עניין פרטי. חירויות זמן קטנות הנמדדות כממד משאב נפרד (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

שקיעה בעבודה
הפן הטבילתי (immersion) של מעורבות בעבודה: ריכוז מלא ושקיעה מאושרת בעבודה, כאשר הזמן חולף במהירות וקשה להתנתק (Schaufeli & Bakker, 2003). כאשר הוא ניזון ממרץ ומסירות הוא העונג של עבודה מעמיקה; כשהוא עומד לבדו, כאשר שאר הפנים נמוכים, הוא עשוי לסמן שהעבודה פשוט בלעה את החזית.

מתוך העסקה בעבודה →

תגמול מותנה
ההתנהגות המנהיגותית הטרנזקציונלית של קשירת הכרה ותגמול באופן ברור ומהיר לביצועים (Podsakoff, Todor & Skov, 1984; נמדד יחד עם ההתנהגויות הטרנספורמציוניות אצל Podsakoff et al., 1990). חליפין ולא שינוי, ואינו ההיפך ממנהיגות טרנספורמציונית: זהו אחד הדברים השימושיים ביותר באופן עקבי שמנהיג עושה, ומנהיגים חזקים מפגינים לעיתים קרובות את שניהם.

מתוך התנהגויות מנהיגות טרנספורמציונית →

תחושת קהילה בעבודה
האווירה בין עמיתים והתחושה להיות חלק מקהילה במקום העבודה — הממד של הרשת החברתית בסביבת העבודה (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

תיאור
לתייג חוויות פנימיות עם מילים — היכולת להביע רגשות, מחשבות ותחושות בעל פה (Baer et al., 2006).

מתוך מודל חמש-היבטי של מיינדפולנס →

תכנון
חשיבה על אופן ההתמודדות עם הגורם המלחיץ וגיבוש אסטרטגיה לפני הפעולה (Carver, 1997). אסטרטגיה ממוקדת-בעיה והמלווה הקרוב של התמודדות פעילה: האחת מכינה את הפעולה, השנייה מבצעת אותה.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

תמיכה אינסטרומנטלית
חיפוש עצה, מידע או עזרה מעשית מאנשים אחרים לגבי מה לעשות (Carver, 1997). המקבילה ממוקדת-הבעיה של תמיכה רגשית: הרשת משמשת כדי לפעול לגבי המצב ולא כדי להרגיש טוב יותר לגביו.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

תמיכה חברתית מהממונה
באיזו תדירות עזרה, תמיכה ואוזן קשבת זמינות מהמנהל הישיר בעת הצורך. משאב תמיכה הקובע האם קשיים מובילים לפתרונות או מצטברים (מסורת ה-demand-control-support; Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

תמיכה חברתית מעמיתים
באיזו תדירות עזרה, תמיכה ואוזן קשבת זמינות מעמיתים בעת הצורך. אחד מגורמי ההגנה הקלאסיים בעבודה תובענית; בהיעדרו, קשיים אישיים נישאים לבד (Burr et al., 2019).

מתוך גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה →

תמיכה מותאמת אישית
התנהגות המנהיג של הבעת כבוד ותשומת לב לצרכים ולרגשות האישיים של כל אחד מהמונהגים (Podsakoff, MacKenzie, Moorman & Fetter, 1990): התייעצות עם אנשים לפני שהחלטות נוחתות עליהם, התאמה לפרט, ומעקב אחר מה שקורה מעבר לרשימת המשימות. זו ההתנהגות שמנהיגים באופן העקבי ביותר מעריכים יתר על המידה אצל עצמם.

מתוך התנהגויות מנהיגות טרנספורמציונית →

תמיכה רגשית
חיפוש נחמה, הבנה ותמיכה מוסרית מאנשים אחרים (Carver, 1997). שימוש ממוקד-רגש ברשת החברתית, הנבדל מתמיכה אינסטרומנטלית, המבקשת עזרה בבעיה עצמה.

מתוך מודל עסקה של התמודדות →

תסמינים דיכאוניים
תסמינים דיכאוניים נוכחיים כתדירות תסמינים לאורך השבוע האחרון (Radloff, 1977): מצב רוח מדוכא, תחושות אשמה וחוסר ערך, חוסר אונים וחוסר תקווה, האטה פסיכומוטורית, אובדן תיאבון, והפרעות שינה, עם הכללה מכוונת של אפקט חיובי — שהיעדרו הוא חלק מהדיכאון שרשימות תסמינים טהורות מפספסות. מצב שצפוי לנוע עם אירועי חיים, ונקרא מול ספי סינון מפורסמים — לעולם לא אבחנה.

מתוך סימפטומטולוגיה דיכאוני אפידמיולוגית →

תקווה/אופטימיות
חוזק האופי של ציפייה לטוב ביותר בעתיד ועבודה להשגתו (Peterson & Seligman, 2004). מדובר בציפייה, לא בעליזות: תחזית ברירת מחדל הנוטה לטובה, בניגוד לחזרה מנטלית על התוצאה הרעה.

מתוך סיווג ערכים בפעולה של חוזקות אופי →

מדוד אחד מהם

רוב הקונסטרוקטים האלה נמדדים על ידי מכשיר מפורסם שתוכל לבצע כאן. חינם לביצוע, ללא הרשמה, עם המקור והמגבלות שלו מצוינים.