תיאוריית עישול
Maslach, C. & Jackson, S. E. · 1981
ידועה גם בשם: CBI Burnout Model
שחיקה מוגדרת כתסמונת הנובעת מלחץ כרוני לא-מנוהל במקום העבודה, עם שלושה רכיבים: תשישות (דלדול אנרגיה רגשית ופיזית), ציניות או דה-פרסונליזציה (התרחקות נפשית ועמדות שליליות כלפי העבודה ומקבליה), ויעילות מקצועית מופחתת. המבנה התלת-רכיבי הוא מה שמבדיל שחיקה מעייפות רגילה או מדיכאון: המאפיין המגדיר אינו עייפות בלבד אלא עייפות המלווה בהתרחקות מעבודה שפעם הייתה חשובה. שחיקה היא תופעה תעסוקתית, לא אבחנה רפואית.
תיאוריית שחיקה כמצב של תשישות פיזית, רגשית ונפשית הנובעת מחשיפה ממושכת למצבים תובעניים, המבחינה בין שחיקה אישית (עייפות כללית), שחיקה קשורה-לעבודה (המיוחסת לעבודה), ושחיקה קשורה-ללקוח (המיוחסת לאינטראקציה עם לקוח).
- מקור:
- Kristensen, T. S., Borritz, M., Villadsen, E., & Christensen, K. B. (2005). The Copenhagen Burnout Inventory: A new tool for the assessment of burnout. Work & Stress, 19(3), 192-207.
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות בינוניות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 22 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
פרוידנברגר תיאר שחיקה בקרב צוות מרפאה חינמית ב-1974 ומסלאך פיתחה אותה למבנה מדיד, ופרסמה את Maslach Burnout Inventory עם ג'קסון ב-1981. הכלי המקורי נבנה לעבודה בשירותי-אנוש, וגרסאות כלליות וסטודנטיאליות מאוחרות יותר הרחיבו את טווחו. Copenhagen Burnout Inventory והכלי של אולדנבורג הציעו מבנים חלופיים. ארגון הבריאות העולמי כלל שחיקה ב-ICD-11 ב-2019 כתופעה תעסוקתית שאינה מסווגת במפורש כמצב רפואי — הבחנה שמדווחת בשגרה בטעות כאילו שחיקה הוכרה כמחלה.
קונסטרוקטים
שחיקה אישית
Physical and psychological fatigue and exhaustion experienced by the person, independent of work or client contexts (Kristensen et al., 2005).
התייגעות הקשורה לעבודה
Physical and psychological fatigue and exhaustion perceived as attributed to one's work (Kristensen et al., 2005).
שחיקה הקשורה ללקוחות
Physical and psychological fatigue and exhaustion perceived as attributed to working with clients, patients, or other people served (Kristensen et al., 2005).
כלי מדידה
- סולם מחוסר כושר NOESISNOESIS2026
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
מדידת שחיקה סטנדרטית במעקב בריאות תעסוקתית, בייחוד בבריאות, חינוך ושירותים חברתיים, שבהם היא מנבאת כוונת תחלופה, היעדרות, ובמסגרות קליניות — מדדי בטיחות מטופלים. מכיוון ששחיקה מוגדרת כנובעת מתנאי מקום עבודה, הראיות תומכות בהתערבויות ארגוניות — עומס עבודה, שליטה, תגמול, קהילה, הוגנות וערכים — על פני הכשרת חוסן אישית, שמראה השפעות קטנות יותר ופחות עמידות. לשימוש אישי הוא נקרא בצורה הטובה ביותר כמשוב על מצב עבודה ולא על אדם.
כיצד היא נמדדת
נמדד עם דירוגי תדירות שמילאו בעצמו על פני שלוש תת-סולמות המדווחים בנפרד; לא קיימת נקודת חיתוך מאומתת, כך שציונים מוסברים מול קבוצות התייחסות תעסוקתיות.
ביקורות ומגבלות
החפיפה עם דיכאון היא הבעיה המרכזית שלא נפתרה: תשישות בפרט מתואמת עם תסמינים דיכאוניים ברמות המובילות כמה חוקרים, בייחוד ביאנקי ועמיתיו, לטעון ששחיקה אינה ניתנת להבחנה מדיכאון כלל. אין הסכמה על נקודת חיתוך למקרה, כך שהערכות שכיחות בספרות משתנות בפראות עם הסף השרירותי שנבחר. לשלושת הממדים יש מתאמים שונים למדי וממד היעילות-המופחתת לעיתים קרובות מתנהג כמבנה נפרד. כלים מתחרים מגדירים את התסמונת אחרת, מה שהופך השוואה בין-מחקרית ללא-אמינה.
פרסומים מרכזיים
- Maslach, C. & Jackson, S. E.. (1981). The measurement of experienced burnout. 10.1002/job.4030020205
- Maslach, C., Schaufeli, W. B. & Leiter, M. P.. (2001). Job burnout. 10.1146/annurev.psych.52.1.397
- Bianchi, R., Schonfeld, I. S. & Laurent, E.. (2015). Burnout-depression overlap: A review. 10.1016/j.cpr.2015.01.004