גורמים פסיכוסוציאליים בעבודה
Kristensen, T. S., Hannerz, H., Hogh, A. & Borg, V. · 2005
ידועה גם בשם: Psychosocial Risk Factors · Psychosocial Work Environment
מסגרת גורמי העבודה הפסיכוסוציאליים גורסת שמאפיינים מדידים של אופן ארגון העבודה — דרישות כמותיות ורגשיות, השפעה ושליטה, בהירות תפקיד, צפיות, תמיכה חברתית, הכרה וצדק ארגוני — הם גורמים לתוצאות בריאות בזכות עצמם, ללא תלות בנטייה אישית. המשמעות המעשית שלה היא שיחידת ההערכה וההתערבות היא מקום העבודה ולא העובד: מחלקה עם ציון נמוך בדרישות ושליטה יש לה בעיה ארגונית, לא צבירה של אנשים שמתמודדים גרוע.
מסגרת הגורסת שמאפיינים מדידים של אופן ארגון העבודה — דרישות, שליטה, תמיכה, תגמולים, צפיות, צדק, חוסר ביטחון — מעצבים את בריאות העובדים, מוטיבציה וביצועים. היא משלבת את תיאוריות סביבת העבודה המרכזיות ולא הולכת אחר אחת בלבד: דרישה-שליטה-תמיכה (קרסק ותיאורל), חוסר איזון מאמץ-תגמול (זיגריסט), דרישות-משאבי עבודה, קונפליקט עבודה-משפחה והון חברתי במקום העבודה. חשיפה היא תכונה של סביבת העבודה, נמדדת כתפיסות עובדים של תנאים נוכחיים, ממד אחר ממד, לא תכונה של האדם.
- מקור:
- Burr, H., Berthelsen, H., Moncada, S., et al. (2019). The Third Version of the Copenhagen Psychosocial Questionnaire. Safety and Health at Work, 10(4), 482-503.
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות חזקות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 14 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
יסודות התחום הם מודל הדרישה-שליטה של קרסק מ-1979, שניבא מתח מהשילוב של דרישות גבוהות וטווח החלטה נמוך, שהורחב מאוחר יותר על ידי ג'ונסון והול לכלול תמיכה חברתית, ומודל חוסר האיזון מאמץ-תגמול של זיגריסט מ-1996. שניהם נבקרו על כיסוי פרוסה צרה מדי מחיי העבודה. שאלון הפסיכוסוציאל של קופנהגן, שפותח במרכז המחקר הלאומי הדני לסביבת העבודה ופורסם בגרסתו השנייה ב-2005, תוכנן כחלופה מקיפה, ניטרלית מבחינה תיאורטית וחופשית, והגיע לגרסתו הבין-לאומית השלישית ב-2019.
קונסטרוקטים
דרישות כמותיות
אי-ההתאמה בין נפח העבודה לבין הזמן העומד לרשות ביצועה — משימות המצטברות, עבודה שנותרת בלתי גמורה, זמן לא מספיק. ממד דרישה מרכזי בסביבת העבודה הפסיכוסוציאלית (Burr et al., 2019); ציונים גבוהים מצביעים על חשיפה לעומס עבודה.
קצב עבודה
הקצב שבו העבודה דורשת ביצוע מרגע לרגע — עבודה מהירה מאוד ובקצב גבוה לאורך היום. בשונה מנפח העבודה (דרישות כמותיות), ממד זה לוכד קצב עבודה מתמשך כחשיפה נפרדת בפני עצמה (Burr et al., 2019).
דרישות רגשיות
המידה שבה העבודה מציבה את העובד במצבים מטרידים רגשית או מחייבת התמודדות עם בעיות אישיות של אנשים אחרים. מדד חשיפה האופייני לעבודות טיפול, הוראה ושירות (Burr et al., 2019).
דרישות להסתרת רגשות
הדרישה להסתיר רגשות ולהשאיר דעות לא מבוטאות בעבודה — להישאר אדיב ללא קשר לאופן שבו מתייחסים אליך. ממד זה נותן שם לעומס ההכלה העצמית הנישא בידי תפקידים רבים המערבים אנשים (Burr et al., 2019).
השפעה בעבודה
מידת מרחב ההחלטה שיש לעובד לגבי החלטות הנוגעות לעבודתו שלו, לרבות היקף העבודה ואופן ביצועה. משאב מגן קלאסי במסורת דרישה-שליטה: אותן דרישות משקלן שונה בהתאם לקיומו או להיעדרו של מרחב זה (Karasek & Theorell; Burr et al., 2019).
אפשרויות להתפתחות
האם העבודה מציעה אפשרות ללמוד דברים חדשים ולהשתמש במיומנויות ובמומחיות של האדם. ממד משאב של סביבת העבודה: עבודה שאינה מאתגרת ואינה מנצלת את יכולות העובד היא נתיב מתועד לניתוק (Burr et al., 2019).
שליטה על זמן העבודה
שליטתו של העובד בתזמון עבודתו שלו — ההחלטה מתי לקחת הפסקה, לקיחת חופשה בערך מתי שרוצים, יציאה ממקום העבודה לצורך עניין פרטי. חירויות זמן קטנות הנמדדות כממד משאב נפרד (Burr et al., 2019).
משמעות העבודה
האם העבודה חווה כמשמעותית וחשובה. אחד משמורי ההשמנה החזקים ביותר שעבודה יכולה להציע; היעדרה הופך אפילו עבודה קלה לכבדה (Burr et al., 2019).
צפיות
האם המידע מגיע כאשר יש בו צורך — התראה מוקדמת על החלטות ושינויים חשובים, וכל המידע הדרוש לביצוע העבודה כראוי. אי-ודאות לגבי העתיד הקרוב של האדם בעבודה היא גורם לחץ בפני עצמו (Burr et al., 2019).
הכרה
האם עבודתו של האדם מוכרת ומוערכת על ידי ההנהלה. נמדד באמצעות פריט בודד בגרסת הביניים של COPSOQ III, הבודק האם מאמץ מתמשך נרשם באופן גלוי מלמעלה (Burr et al., 2019).
בהירות תפקיד
האם לעבודה יש מטרות ברורות, תחומי אחריות ידועים וציפיות מפורשות. בהירות גבוהה מאפשרת לאנרגיה ללכת לעבודה עצמה במקום לפענוח מה חשוב (Burr et al., 2019).
קונפליקטים בתפקיד
חשיפה לדרישות סותרות בעבודה ולמשימות שמישהו מאמין שיש לבצע אותן בדרך אחרת. תכונה של כיצד התפקיד מעוצב — עבודה שמתווכחת עם עצמה (Burr et al., 2019).
משימות לא לגיטימיות
החלק של משימות העבודה הנראות מיותרות בעיני מי שמבצע אותן. הקריאה האופרטיבית של משימות בלתי-לגיטימיות — עבודה החווית כפגיעה בתחושת הזהות המקצועית העצמית (מסורת ה-stress-as-offence-to-self; Burr et al., 2019).
איכות ההנהגה
עד כמה המנהל הישיר טוב במלאכה הקונקרטית של הנהגה — תכנון העבודה, פתרון קונפליקטים, פיתוח אנשים. נקרא ככשירות עבודה של המנהיג, לא ככריזמה (Burr et al., 2019).
תמיכה חברתית מהממונה
באיזו תדירות עזרה, תמיכה ואוזן קשבת זמינות מהמנהל הישיר בעת הצורך. משאב תמיכה הקובע האם קשיים מובילים לפתרונות או מצטברים (מסורת ה-demand-control-support; Burr et al., 2019).
תמיכה חברתית מעמיתים
באיזו תדירות עזרה, תמיכה ואוזן קשבת זמינות מעמיתים בעת הצורך. אחד מגורמי ההגנה הקלאסיים בעבודה תובענית; בהיעדרו, קשיים אישיים נישאים לבד (Burr et al., 2019).
תחושת קהילה בעבודה
האווירה בין עמיתים והתחושה להיות חלק מקהילה במקום העבודה — הממד של הרשת החברתית בסביבת העבודה (Burr et al., 2019).
חוסר ביטחון תעסוקתי
דאגה מפני אבטלה ומהקושי שיהיה במציאת עבודה אחרת. גורם לחץ מתועד הפועל הרבה לפני — ובין אם בכלל — אובדן עבודה בפועל מתרחש (Burr et al., 2019).
חוסר ביטחון בתנאי העבודה
דאגה משינויים בלתי-רצויים בתנאי העבודה — העברה לתפקיד אחר, שינוי בלוח הזמנים, או הפחתת שכר בניגוד לרצון האדם. חוסר ביטחון לגבי צורת העבודה, בשונה מחוסר ביטחון לגבי שימורה (Burr et al., 2019).
איכות העבודה
שביעות רצון מאיכות העבודה המבוצעת במקום העבודה של האדם. נמדד באמצעות פריט בודד בגרסת הביניים של COPSOQ III; ציונים נמוכים מסמנים לרוב תנאים הכופים עבודה מתחת לרמת הסטנדרט האישי (Burr et al., 2019).
שביעות רצון בעבודה
שביעות רצון כללית מהעבודה — סיכויי עבודה, שכר, והעבודה כמכלול, בהתחשב בכול. ההערכה המסכמת שאליה מזינים שאר ממדי סביבת העבודה (Burr et al., 2019).
סכסוך בין עבודה וחיים
האם העבודה מתישה כל כך הרבה אנרגיה, ותופסת כל כך הרבה זמן, עד שהיא פוגעת בחיים הפרטיים. ממד ההשלכה (spillover) של מסורת קונפליקט עבודה-משפחה: עלות העבודה נמדדת במקום שבו היא נוחתת מחוץ לעבודה (Burr et al., 2019).
אמון אופקי
האם העובדים בכלל בוטחים זה בזה. ממד של הון חברתי במקום העבודה: אמון בין עמיתים מאפשר תנועה חופשית של מידע ושיתוף פעולה זול, והיעדרו מטיל מס על כל אינטראקציה (Burr et al., 2019).
אמון אנכי
אמון בין ההנהלה לעובדים, בשני הכיוונים — האם ההנהלה בוטחת בעובדים שיבצעו את עבודתם היטב, האם העובדים יכולים לבטוח במידע המגיע מההנהלה, והאם ניתן להביע דעות ורגשות כלפי מעלה (Burr et al., 2019).
צדק ארגוני
האם סכסוכים נפתרים בדרך הוגנת והעבודה מחולקת בצורה הוגנת — ההוגנות שנתפסת של הנהלים של הארגון, ממד הון חברתי במקום העבודה (Burr et al., 2019).
בריאות מדווחת עצמית
דירוגו הכללי של העובד את בריאותו שלו, מ'מצוינת' עד 'גרועה'. מדד חד-פריטי בעל רקורד אפידמיולוגי ארוך כמנבא לתוצאות בריאותיות; ב-COPSOQ III הוא מספק הקשר אישי לממדים הסביבתיים (Burr et al., 2019).
כלי מדידה
- שאלון קופנהגן הפסיכוסוציאלי III(COPSOQ III)Burr, Berthelsen, Moncada, et al.2019
- שאלון קופנהגן הפסיכוסוציאלי II — גרסה קצרה ברזילאית(COPSOQ II-Br)Gonçalves, Moriguchi, Chaves & Sato2021
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
סביבת העבודה הפסיכוסוציאלית (COPSOQ III)
שאלון ההתייחסות הבינלאומי על תנאי עבודה פסיכוסוציאליים — 26 ממדים של סביבת העבודה שלך, קריאה אחת בטווח 0-100 לכל אחד.
למידע נוסף →הערכת הסיכון הפסיכוסוציאלי הברזילאי (COPSOQ II-Br)
הכלי הברזילאי המאומת לסיכונים פסיכוסוציאליים בעבודה — 23 ממדים, כל אחד נקרא מול להקות בטוחות/תשומת לב/סיכון פורסמות.
למידע נוסף →יישומים מעשיים
הערכת סיכון פסיכוסוציאלי היא דרישה חוקית בשיפוטים רבים ו-COPSOQ הוא אחד הכלים הסטנדרטיים המשמשים לעמוד בה, כאשר ערכי ייחוס לאומיים מאפשרים למחלקה להיבחן מול הענף שלה. תוצאות מנחות התערבות ארגונית — חלוקה מחדש של עומס עבודה, הבהרת תפקידים, הגדלת השפעה על אופן ביצוע העבודה. באפידמיולוגיה תעסוקתית הגורמים מנבאים היעדרות מחלה, הופעת דיכאון ותוצאות קרדיווסקולריות בקוהורטות פרוספקטיביות, וזהו בסיס הראיות שמבסס את הדרישה הרגולטורית.
כיצד היא נמדדת
נמדד בסולמות ליקרט של דיווח עצמי המכסים כמה ממדים עצמאיים, מצורפים למחלקה או לארגון ומושווים לערכי ייחוס לאומיים או ענפיים ולא לסף חיתוך.
ביקורות ומגבלות
כמעט כל הראיות נשענות על חשיפה מדווחת עצמית ותוצאה מדווחת עצמית, כך ששונות שיטת-משותפת והטיה בדיווח מנפחות קשרים; מחקרים המשתמשים במאפייני עבודה שהוערכו חיצונית מוצאים אפקטים קטנים יותר. קשה לשלול סיבתיות הפוכה, מכיוון שעובדים מוטרדים מדרגים את עבודתם שלילית יותר. הכלים ארוכים, והצורות הקצרות מאבדות את הפירוט הממדי שהופך תוצאות לניתנות לפעולה. ערכי ייחוס לאומיים גם אינם ניתנים להשוואה ישירה בין מדינות בגלל הבדלי סגנון תגובה, מה שמסבך benchmarking בין-לאומי.
פרסומים מרכזיים
- Kristensen, T. S., Hannerz, H., Hogh, A. & Borg, V.. (2005). The Copenhagen Psychosocial Questionnaire: A tool for the assessment and improvement of the psychosocial work environment. 10.5271/sjweh.948
- Karasek, R. A.. (1979). Job demands, job decision latitude, and mental strain: Implications for job redesign. 10.2307/2392498
- Siegrist, J.. (1996). Adverse health effects of high-effort/low-reward conditions. 10.1037/1076-8998.1.1.27