חברתי קוגניטיבי Theory
Bandura, A. · 1977
ידועה גם בשם: SCT · Self-Efficacy Theory
התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית, המעוגנת במושג מסוגלות-עצמית, מציעה שהתפקוד האנושי הוא תוצר של אינטראקציות הדדיות בין גורמים אישיים (קוגניציה, רגש, ביולוגיה), התנהגות והשפעות סביבתיות (דטרמיניזם הדדי טריאדי). מסוגלות-עצמית -- האמונה ביכולתו של האדם לבצע התנהגויות הדרושות להפקת תוצאות ספציפיות -- היא המנגנון המרכזי של סוכנות אנושית, המעוצב על ידי ארבעה מקורות: חוויית שליטה, חוויה כלייתית, שכנוע מילולי ומצבים פיזיולוגיים/רגשיים. מטה-אנליזות מראות באופן עקבי שמסוגלות-עצמית מתואמת חזק עם ביצועים (r משוקלל = 0.38 בהקשרי עבודה) והיא בין המנבאים החזקים ביותר של הישג אקדמי ושינוי בהתנהגות בריאותית.
תיאוריה המניחה שמסוגלות-עצמית — האמונה ביכולתו של האדם לבצע התנהגויות הדרושות להפקת תוצאות ספציפיות — היא המנגנון המרכזי של סוכנות אנושית. מסוגלות-עצמית כללית משקפת תחושה רחבה ויציבה של יכולת אישית על פני תחומים.
- מקור:
- Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review, 84(2), 191-215.
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות חזקות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 50 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
בנדורה הציג מסוגלות-עצמית כמבנה מאחד במאמרו ב-Psychological Review מ-1977 'Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change', בהמשך לתיאוריית הלמידה החברתית המוקדמת שלו וניסויי בובת הבובו המפורסמים של שנות ה-60. התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית הרחבה יותר נוסחה באופן פורמלי ב-1986 עם 'Social Foundations of Thought and Action', שהתרחבה מעבר ללמידה תצפיתית לכלול ויסות-עצמי, ראייה-מראש ויכולות רפלקציה-עצמית כמאפיינים מרכזיים של סוכנות אנושית. ספרו של בנדורה מ-1997 'Self-Efficacy: The Exercise of Control' סיפק את הטיפול המקיף ביותר בתיאוריית מסוגלות-עצמית, ואיחד שני עשורי מחקר על פני תחומים קליניים, חינוכיים וארגוניים.
קונסטרוקטים
יעילות עצמית כללית
A broad and stable sense of personal competence to cope effectively with a variety of stressful or novel demands, rooted in Bandura's (1977, 1997) social cognitive theory. As operationalized by Schwarzer and Jerusalem (1995), generalized self-efficacy extends beyond task-specific beliefs to capture the optimistic self-belief that one can handle unforeseen challenges, recover from setbacks, and persist in the face of adversity across diverse life domains.
כלי מדידה
- סולם יעילות עצמית כללית NOESISNOESIS2026
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
בפסיכולוגיה קלינית, התערבויות מסוגלות-עצמית מרכזיות לטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים לפוביות, החלמה מהתמכרות וניהול מחלות כרוניות, שבהם בניית חוויות שליטה ומידול משמשות לחיזוק אמונת המטופלים ביכולות ההתמודדות שלהם. בחינוך, SCT מנחה עיצוב הוראה באמצעות מידול, שליטה מודרכת ואסטרטגיות למידה מווסתות-עצמית המשפרות מסוגלות-עצמית וביצועים אקדמיים של תלמידים. בארגונים, SCT מבססת תוכניות הכשרה, פיתוח מנהיגות והתערבויות קביעת-יעדים, כאשר סולם המסוגלות-העצמית הכללי אומת בלמעלה מ-25 מדינות ו-30 שפות להערכה בין-תרבותית.
כיצד היא נמדדת
מסוגלות-עצמית נמדדת בדרך כלל באמצעות סולמות ספציפיים-לתחום (למשל, מסוגלות-עצמית אקדמית, מסוגלות-עצמית בריאותית) ולא מדדים כלליים, בהתאם להמלצתו של בנדורה שאמונות מסוגלות-עצמית ספציפיות-למשימה. סולם המסוגלות-העצמית הכללי (שוורצר וירושלים, 1995) הוא המדד הכללי הנפוץ ביותר, ואומת ביותר מ-25 מדינות.
ביקורות ומגבלות
ביקורת מרכזית היא שההבחנה בין ציפיות מסוגלות-עצמית לבין ציפיות תוצאה לא תמיד מובחנת בבירור, מה שיוצר עמימות קונספטואלית במבני הליבה של התיאוריה. מבקרים טוענים שהרוחב והמורכבות של SCT -- הכוללים מסוגלות-עצמית, ציפיות תוצאה, ויסות עצמי, גורמים סביבתיים ודטרמיניזם הדדי טריאדי -- מקשים להפעיל אותה תפעולית במדויק ולבדוק אותה כתיאוריה מאוחדת, כשרוב המחקר האמפירי מתמקד בצמצום במסוגלות-עצמית בלבד. כמה חוקרים גם מציינים ש-SCT עלולה להמעיט בחשיבותם של מחסומים גנטיים, נוירוביולוגיים ומבניים/מערכתיים המגבילים התנהגות ללא קשר לאמונות מסוגלות אישית, ושמחקרים בסיסיים רבים בדקו רק השפעות התנהגותיות לטווח קצר ולא לטווח ארוך.
פרסומים מרכזיים
- Bandura, A.. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. 10.1037/0033-295X.84.2.191
- Bandura, A.. (1986). Social Foundations of Thought and Action: A Social Cognitive Theory.
- Bandura, A.. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control.
- Bandura, A.. (2001). Social cognitive theory: An agentic perspective. 10.1146/annurev.psych.52.1.1
- Stajkovic, A. D. & Luthans, F.. (1998). Self-Efficacy and Work-Related Performance: A Meta-Analysis. 10.1037/0033-2909.124.2.240