noesisnoesis
קוגניטיביראיות חזקות

תיאוריית ההגדרה העצמית

Deci, E. L. & Ryan, R. M. · 1985

ידועה גם בשם: SDT

תיאוריית ההגדרה העצמית מניחה שלושה צרכים פסיכולוגיים מולדים -- אוטונומיה, מסוגלות ושייכות -- שסיפוקם חיוני למוטיבציה פנימית, תפקוד אופטימלי ורווחה. התיאוריה מבחינה בין צורות אוטונומיות למבוקרות של מוטיבציה לאורך רצף מא-מוטיבציה דרך ויסות חיצוני ועד מוטיבציה פנימית. SDT יושמה בהיקף נרחב על פני תחומי חינוך, בריאות, מקום עבודה וספורט, עם תמיכה אמפירית חזקה לאוניברסליות של הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים.

תיאוריה מוטיבציונית המתמקדת בצרכים לאוטונומיה, כושר וקשרים כמניעים של מוטיבציה פנימית וקידום רווחה.

מקור:
Deci, E. L., & Ryan, R. M. (1985). Intrinsic Motivation and Self-Determination in Human Behavior.
מדוד את זה

קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו

קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.

ראיות במבט חטוף

תמיכה אמפירית
ראיות חזקות
שכפול
משוכפל היטב
בין-תרבותי
אוניברסלי ברובו
מטא-אנליזות
60 מאונדקסות
תחומי מחקרמוטיבציהחינוךפסיכולוגיה של הבריאותפסיכולוגיה ארגוניתפסיכולוגיית הספורטפסיכולוגיה קלינית

דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.

הקשר היסטורי

SDT מקורה בעבודתו הניסויית של אדוארד דסי בתחילת שנות ה-70 על האופן שבו תגמולים חיצוניים יכולים לערער מוטיבציה פנימית ('אפקט ההצדקה-היתר'), שפורסמה בספרו מ-1975 'Intrinsic Motivation'. התיאוריה נוסחה באופן פורמלי ב-1985 כאשר דסי וריאן פרסמו את 'Intrinsic Motivation and Self-Determination in Human Behavior', ושילבו תיאוריית הערכה קוגניטיבית עם מסגרת אורגניסמית-דיאלקטית רחבה יותר. התיאוריה מאז התרחבה לשש מיני-תיאוריות המתייחסות לפנים שונים של מוטיבציה והתפתחות אישיות.

קונסטרוקטים

מוטיבציה פנימית להכרה

עיסוק בפעילות בשל ההנאה וסיפוק הלמידה, החקירה וההבנה של משהו חדש (Vallerand et al., 1992, על בסיס תאוריית ההגדרה העצמית של Deci & Ryan). הקצה האוטונומי ביותר ברצף: הפעילות משלמת את עצמה תוך כדי התרחשותה, ואינה זקוקה לתוצאה כלשהי כדי להצדיק את עצמה.

מוטיבציה פנימית להשגה

עיסוק בפעילות בשל הסיפוק שבהתעלות על עצמך וביצירה או השגה של משהו (Vallerand et al., 1992). הדלק הוא התקדמות שאפשר לחוש: המרחק בין מה שאדם יכול היה לעשות קודם לבין מה שהוא יכול לעשות עכשיו, ולא תגמול כלשהו הצמוד לכך.

מוטיבציה פנימית לחוויה של גירוי

עיסוק בפעילות בשל התחושות שהיא מייצרת: שקיעה, התרגשות, המשיכה של חומר שסוחף את האדם עמו (Vallerand et al., 1992). התלוי ביותר במצב מבין שלושת המניעים הפנימיים, ובדרך כלל הראשון לדעוך תחת תשישות.

ויסות מזוהה

פעולה משום שהפעילות משרתת מטרות שהאדם עצמו מאמץ, גם כאשר הפעילות עצמה אינה מהנה (Vallerand et al., 1992). חיצוני מעצם ההגדרה — הסיבה טמונה בתוצאה — ואף על פי כן תאוריית ההגדרה העצמית מתייחסת אליו כאל בר-הקיימא ביותר מבין הוויסותים החיצוניים, משום שהסיבה היא של האדם עצמו.

ויסות מופנם

פעולה תחת לחץ שעבר פנימה: אשמה, בושה, ערך עצמי, והצורך להוכיח משהו לעצמך (Vallerand et al., 1992). מניע באמת ועולה באמת, הוא עלול לייצר שנים של מאמץ לצד תחושה מתמשכת שדבר מכל זה לא היה מספיק.

ויסות חיצוני

פעולה למען תוצאות שמגיעות מבחוץ: שכר, תעודות, דרישות, ציפיות של אחרים (Vallerand et al., 1992). הפחות אוטונומי מבין הוויסותים והשביר ביותר — הוא נפסק כאשר התגמול נפסק — מה שאינו אומר דבר נגדו, שכן הוא נושא את רוב ההתחייבויות של העולם.

חוסר מוטיבציה

היעדר כל כוונה לפעול: האדם כבר אינו רואה קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שזה מחזיר לו (Vallerand et al., 1992). מבנה בפני עצמו ברצף ההגדרה העצמית, ואינו ההיפך משישה המניעים, ונקרא בהיפוך מהם — ציון גבוה הוא איתות שראוי לכבד, לא תכונה לפתח.

כלי מדידה

  • NOESIS למידה מוטיבציה סולםNOESIS2026

מבחנים המבוססים על תאוריה זו

יישומים מעשיים

SDT מיושמת באופן נרחב בחינוך כדי לעצב סביבות הוראה תומכות-אוטונומיה המשפרות מעורבות ותוצאות למידה של תלמידים. בבריאות, התערבויות מבוססות-SDT מקדמות שינוי התנהגות בריאותית מתמשך על ידי טיפוח מוטיבציה אוטונומית לפעילות גופנית, תזונה והיענות תרופתית. בארגונים, SDT מנחה פרקטיקות ניהול התומכות באוטונומיה ומסוגלות עובדים, ומשפרת שביעות רצון בעבודה, ביצועים ותחלופה מופחתת.

כיצד היא נמדדת

מחקר SDT משתמש במתודולוגיות מגוונות כולל מניפולציות ניסיוניות של תמיכה באוטונומיה, מחקרים אורכיים, שיטות דגימת חוויה וסקרים בין-תרבותיים. סולם Basic Psychological Needs Satisfaction and Frustration Scale (BPNSFS) וה-Learning Climate Questionnaire הם בין הכלים הנפוצים ביותר.

ביקורות ומגבלות

הביקורת המתמשכת ביותר נוגעת לאוניברסליות תרבותית, כאשר כמה חוקרים טוענים שהדגש של SDT על אוטונומיה משקף אינדיבידואליזם מערבי ועשוי שלא לחול באופן שווה בתרבויות קולקטיביסטיות שבהן הדדיות מוערכת על פני עצמאות. מבקרים מציינים גם שהרוחב של התיאוריה על פני שש מיני-תיאוריות מקשה על הפרכתה, וההבחנה בין אוטונומיה כתמיכה וולונטרית לבין עצמאות נותרת מאתגרת קונספטואלית. כמה חוקרים שואלים האם שלושת הצרכים הבסיסיים באמת אוניברסליים וממצים, או שצרכים נוספים (כמו ביטחון או הערכה עצמית) צריכים להיכלל.

פרסומים מרכזיים

  • Deci, E. L. & Ryan, R. M.. (1985). Intrinsic Motivation and Self-Determination in Human Behavior. 10.1007/978-1-4899-2271-7
  • Ryan, R. M. & Deci, E. L.. (2000). Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. 10.1037/0003-066X.55.1.68
  • Deci, E. L. & Ryan, R. M.. (2000). The 'what' and 'why' of goal pursuits: Human needs and the self-determination of behavior. 10.1207/S15327965PLI1104_01
  • Gagne, M. & Deci, E. L.. (2005). Self-determination theory and work motivation. 10.1002/job.322
  • Ryan, R. M. & Deci, E. L.. (2017). Self-Determination Theory: Basic Psychological Needs in Motivation, Development, and Wellness.

תאוריות קשורות

Organismic Integration TheoryCognitive Evaluation TheoryBasic Psychological Needs TheoryExpectancy-Value TheoryGoal Setting TheoryAttribution Theory
תיאוריית ההגדרה העצמית — הגדרה, ראיות וכיצד הוא נמדד | NOESIS