רווחה נפשית חיובית
Topp, C. W., Ostergaard, S. D., Sondergaard, S. & Bech, P. · 2015
ידועה גם בשם: WHO-5 framework · DepCare well-being
מסגרת זו מודדת בריאות נפשית לפי נוכחות של מצבים חיוביים ולא לפי היעדר תסמינים — היא שואלת על עליצות, רוגע, אנרגיה, מנוחה ועניין במהלך השבועיים האחרונים, כאשר כל פריט מנוסח באופן חיובי ואף אחד מהם אינו מתייחס לתסמין. לעיצוב זה שתי תוצאות. הוא לוכד שונות בטווח הבריא שסולמות תסמינים, המגיעים לרצפה ברגע שאין תסמינים, אינם יכולים לראות. ומכיוון שהנשאלים מעולם אינם נשאלים על פתולוגיה, הוא מקובל באופן ניכר יותר באוכלוסייה הכללית ובהקשרים לא-קליניים.
מסגרת המודדת בריאות נפשית לפי נוכחות של מצבים חיוביים ולא לפי היעדר תסמינים. פותחה במשרד האזורי האירופי של ארגון הבריאות העולמי (פרויקט DepCare, 1998) ועוצבה בידי פר בֶּך, והיא שואלת כמה מתוך תקופה אחרונה הורגש כעליז, רגוע, אנרגטי, נח ומעוניין בחיי היום-יום, ומתייחסת ליחס הזה כאל המדידה עצמה. משתי תכונות עיצוב אלה נובעות שתי תוצאות. חלון הזמן קצר ומפורש, כך שהקריאה משקפת מצב נוכחי המשתנה בהתאם לנסיבות ולא תכונה יציבה. ומכיוון שהסולם מעולם אינו מזכיר תסמין, קריאה נמוכה אינה ספירת תסמינים: היא היעדר מצבים חיוביים, שמתפרש כסימן לכך שכדאי לערוך הערכה מקיפה יותר, ולעולם לא כאבחנה.
- מקור:
- World Health Organization (2024). The World Health Organization-Five Well-Being Index (WHO-5). Geneva: World Health Organization. WHO/UCN/MSD/MHE/2024.1. Topp, C. W., Ostergaard, S. D., Sondergaard, S., & Bech, P. (2015). The WHO-5 Well-Being Index: a systematic review of the literature. Psychotherapy and Psychosomatics, 84(3), 167-176.
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות חזקות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 9 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
בֶּך פיתח את המדד מתוך עבודתו האזורית של ארגון הבריאות העולמי במדידת רווחה בשנות ה-90, כשהגרסה בת חמישה הפריטים נבעה מכלי ארוך יותר ששימש במחקר על סוכרת. המדד אומץ בסקרי בריאות אירופיים ובידי המשרד האזורי האירופי של ארגון הבריאות העולמי. סקירתם השיטתית של טופ ועמיתיו מ-2015, שכללה למעלה ממאתיים מחקרים, ביססה את תוקפו הן באוכלוסיות קליניות והן באוכלוסייה הכללית, וקבעה את מעמדו הן כמדד רווחה והן — למרות שאינו כולל פריטי תסמינים כלל — ככלי סינון יעיל לדיכאון.
קונסטרוקטים
נפשי רווחה
Positive mental well-being as the proportion of a recent period spent in five positive states: cheerful and in good spirits, calm and relaxed, active and vigorous, waking rested, and finding daily life filled with things that interest you (WHO, 2024; DepCare Project, 1998). It is defined by presence, not by the absence of symptoms, which is why a low reading is an absence of positive states rather than a symptom count. A current state that moves with circumstances, read against a published cutoff and never as a diagnosis.
כלי מדידה
- מדד הרווחה של ארגון הבריאות העולמי-חמישה(WHO-5)World Health Organization; Bech, P. (original development)2024
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
המדד משמש למעקב אחר רווחה באוכלוסייה, ברפואה ראשונית ככלי סינון ראשוני קל משקל, וכתוצא במחקרים שבהם הפחתת תסמינים אינה המטרה היחידה. ניקוד על סולם של 0 עד 100 עם סף של 50 הופך אותו לקל לתקשור. הוא משמש בטיפול בסוכרת, בקרדיולוגיה ובאונקולוגיה למעקב אחר רווחה פסיכולוגית מבלי לדרוש מהמטופלים לענות על שאלות בנוגע למחלת נפש, מה שמשפר את שיעורי ההשלמה בהקשרים שבהם ניסוח כזה מהווה מכשול.
כיצד היא נמדדת
חמישה פריטים מנוסחים חיובי של תדירות במהלך שתי השבועות האחרונות, מסוכמים והמורים לסולם 0-100; ציון נמוך מ-50 מעיד על כך שהערכה נוספת מוצדקת, לא אבחנה.
ביקורות ומגבלות
חמישה פריטים הפרוסים על פני חמישה היבטים נבדלים משמעם כיסוי תוכן נמוך לכל אחד מהם בנפרד, והסולם אינו יכול להבחין איזה היבט של רווחה נמוך. סף ה-50 להערכה נוספת הוא מוסכמה של סינון ולא גבול אבחוני, ולעיתים קרובות הוא מדווח כאילו הוא מזהה מקרים. פריטים המנוסחים באופן חיובי חשופים להטיית הסכמה ולנורמות תרבותיות לגבי ביטוי רגש חיובי, מה שמסבך השוואה בין-לאומית. חלון הזמן של שבועיים גם הופך אותו למדד מצב שלעיתים קרובות מתפרש בטעות כמאפיין יציב.
פרסומים מרכזיים
- Topp, C. W., Ostergaard, S. D., Sondergaard, S. & Bech, P.. (2015). The WHO-5 Well-Being Index: A systematic review of the literature. 10.1159/000376585
- Bech, P., Olsen, L. R., Kjoller, M. & Rasmussen, N. K.. (2003). Measuring well-being rather than the absence of distress symptoms: A comparison of the SF-36 Mental Health subscale and the WHO-Five Well-Being Scale. 10.1002/mpr.145
- Bech, P.. (1998). Mastering Depression in Primary Care.