תיאוריית הרווחה הסובייקטיבית
Diener, E. · 1984
ידועה גם בשם: SWB · Life Satisfaction
רווחה סובייקטיבית גורסת שרווחה מוערכת כראוי על ידי האדם החי את החיים ולא על ידי קריטריונים חיצוניים, ושיש לה שלושה רכיבים נפרדים: שביעות רצון מהחיים (שיפוט קוגניטיבי גלובלי), השפעה חיובית והשפעה שלילית (שני ממדים רגשיים עצמאיים, לא קצוות מנוגדים של אחד). עצמאותם של השפעה חיובית ושלילית היא הטענה האמפירית המשמעותית ביותר של המודל — היא אומרת שהפחתת מצוקה והגברת אושר הן התערבויות שונות עם מנבאים שונים, ושאדם יכול להיות גבוה בשניהם בו-זמנית.
תיאוריה שרווחה מוערכת בצורה הטובה ביותר דרך השיפוט הקוגניטיבי של האדם עצמו לגבי שביעות רצון מהחיים — הערכה גלובלית ורפלקטיבית של חייו כמכלול, מובחנת מהשפעה רגעית או שביעות רצון מתחום ספציפי.
- מקור:
- Diener, E., Emmons, R. A., Larsen, R. J., & Griffin, S. (1985). The Satisfaction with Life Scale. Journal of Personality Assessment, 49(1), 71-75.
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות חזקות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 25 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
הסקירה של דיינר ב-Psychological Bulletin מ-1984 איחדה ספרות מפוזרת לתחום מוגדר עם שם ומבנה. סולם שביעות הרצון מהחיים בא בעקבותיה ב-1985 והפך לאחד הכלים הנפוצים ביותר בפסיכולוגיה, מוגבל בכוונה לשיפוט קוגניטיבי גלובלי כך שהשפעה תוכל להימדד בנפרד. התחום התרחב במהלך שנות ה-90 וה-2000 לכלכלה ומדיניות ציבורית, ומנחה חשבונות רווחה לאומיים והנחיות המדידה של OECD, ומספק את הראיות לאפקטי הסתגלות ולקשר בין הכנסה לאושר.
קונסטרוקטים
שביעות רצון מהחיים
A global cognitive judgment of one's life as a whole, reflecting the extent to which a person perceives their life circumstances as matching their personal standards and ideals (Diener et al., 1985). Distinct from momentary affect or domain-specific satisfaction.
כלי מדידה
- סולם סיפוק חיים NOESISNOESIS2026
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
מדדי רווחה סובייקטיבית הם עמוד השדרה של סטטיסטיקות רווחה לאומיות ושל כלכלת רווחה, ומשמשים להעריך מדיניות שבה תמ"ג אינו מספק. במסגרות קליניות וארגוניות, מבנה שלושת הרכיבים מנחה בחירת התערבות: שביעות רצון נמוכה מהחיים עם השפעה נורמלית מצביעה על נסיבות ויעדים, בעוד השפעה שלילית גבוהה מצביעה על ויסות רגשי. עבור הכרה עצמית אישית, ההפרדה מונעת את השגיאה הנפוצה של התייחסות להיעדר מצוקה כאל נוכחות רווחה.
כיצד היא נמדדת
נמדד עם סולמות קצרים שמילאו בעצמו: סולם שביעות רצון חיים גלובלי (SWLS: חמישה פריטים) בתוספת סולמות השפעה חיובית ושלילית נפרדים, המדווחים כשלושה ציונים במקום אינדקס אחד.
ביקורות ומגבלות
שיפוטי שביעות-רצון-מהחיים גלובליים רגישים באופן מוכח להשפעות חולפות — מצב רוח, מזג אוויר, סדר שאלות, הפריט שקדם ישירות — מה שמערער את טענתם להיות הערכות יציבות. הסתגלות אומרת שהמדדים עוקבים חלקית אחר שינוי אחרון ולא אחר תנאים מוחלטים, כך שאנשים בנסיבות ירודות אובייקטיבית יכולים לדווח על שביעות רצון גבוהה. סגנונות תגובה נבדלים באופן שיטתי בין תרבויות (הסכמה, תגובה קיצונית, נורמות לגבי ביטוי רגש חיובי), מה שמסבך דירוג בין-לאומי. מבקרים ממסורת האאודמוניה טוענים עוד שביעות-רצון והשפעה נעימה מפספסות משמעות, צמיחה ומידה טובה לגמרי.
פרסומים מרכזיים
- Diener, E.. (1984). Subjective well-being. 10.1037/0033-2909.95.3.542
- Diener, E., Emmons, R. A., Larsen, R. J. & Griffin, S.. (1985). The Satisfaction With Life Scale. 10.1207/s15327752jpa4901_13
- Diener, E., Suh, E. M., Lucas, R. E. & Smith, H. L.. (1999). Subjective well-being: Three decades of progress. 10.1037/0033-2909.125.2.276