שימוש בכحול מסוכן ומזיק
Saunders, J. B., Aasland, O. G., Babor, T. F., de la Fuente, J. R. & Grant, M. · 1993
ידועה גם בשם: Hazardous drinking · Harmful drinking · AUDIT framework
מסגרת זו מחליפה את השאלה הבינארית האם אדם תלוי באלכוהול ברצף סיכון מדורג הנע משתייה בסיכון נמוך, דרך שימוש מסוכן (דפוס המגביר את הסיכון לנזק) ושימוש מזיק (דפוס שכבר גורם לנזק), ועד לתלות סבירה. התועלת הקלינית היא שהקבוצה הגדולה ביותר הגורמת לנזק ברמת האוכלוסייה אינה המיעוט התלוי אלא הרוב הגדול בהרבה של שותים בסיכון מסוכן, שנעלמים מעיניו של סינון הממוקד בתלות ומגיבים היטב להתערבות קצרה. לכן ההערכה מכסה צריכה, תסמיני תלות ובעיות הקשורות לאלכוהול כשלושה תחומים נפרדים.
מסגרת המפרידה בין דפוסי שתייה לרצף סיכון מדורג ולא לאבחנה בינארית של כן-או-לא. היא נובעת מאוצר המונחים של ה-ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי, שבו שימוש מסוכן הוא דפוס המעלה את הסיכון לנזק לפני שקרה נזק כלשהו, ושימוש מזיק הוא דפוס שכבר פגע בבריאות הגופנית או הנפשית. תלות נמצאת מעבר לשניהם והיא קטגוריה נפרדת. תכלית ההבחנה היא תזמון: היא נבנתה כדי לאתר אנשים מוקדם, בטיפול בריאותי כללי, בעודו זול יחסית לשנות את הדפוס, ולכן המדידה שואלת על התנהגות שתייה רגילה במקום על תסמיני מחלה. שלושה דברים נקראים יחד ואף לא אחד מהם לבדו: כמה ובאיזו תדירות אדם שותה, האם השתייה החלה לפעול מעצמה, והאם היא החלה לגבות מחיר כלשהו. קריאה על רצף זה היא אות סינון לגבי דפוס התנהגות לאורך תקופה, לא אמירה על אדם ולא אבחנה.
- מקור:
- Saunders, J. B., Aasland, O. G., Babor, T. F., de la Fuente, J. R., & Grant, M. (1993). Development of the Alcohol Use Disorders Identification Test (AUDIT): WHO Collaborative Project on Early Detection of Persons with Harmful Alcohol Consumption II. Addiction, 88(6), 791-804. Babor, T. F., Higgins-Biddle, J. C., Saunders, J. B., & Monteiro, M. G. (2001). AUDIT: Guidelines for Use in Primary Care (2nd ed.). Geneva: World Health Organization. WHO/MSD/MSB/01.6a.
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות חזקות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 16 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
ארגון הבריאות העולמי הזמין את מבחן הזיהוי של הפרעות שימוש באלכוהול (AUDIT) בתחילת שנות ה-80 ככלי סינון בעל תוקף חוצה-מדינות, שפותח ואומת בשש מדינות — נורווגיה, אוסטרליה, קניה, בולגריה, מקסיקו וארצות הברית — דבר חריג בין כלים פסיכיאטריים, ומסביר את ביצועיו הבין-תרבותיים. סונדרס ועמיתיו פרסמו את מחקר האימות ב-1993. הגרסה הקצרה יותר, AUDIT-C, המכסה פריטי צריכה בלבד, נוספה ב-1998. הכלי מרכזי לאסטרטגיית הסינון וההתערבות הקצרה של ארגון הבריאות העולמי, הנתמכת בראיות ניסוייות משמעותיות.
קונסטרוקטים
סיכון לשימוש באלכוהול
The risk carried by a person's current pattern of drinking, read across three things at once: how much and how often they drink, whether the drinking has begun to run itself (not stopping once started, needing a morning drink, blackouts), and whether it has already cost something (guilt, failed obligations, injury, other people saying so). It is graded rather than binary, and it is deliberately about a pattern over a period rather than about a person: the same reading can describe a stretch of months that ends. Because the questions are transparent, the measurement is easy to understate on purpose, which limits what a low reading can prove and leaves a high one hard to explain away.
כלי מדידה
- מבחן זיהוי הפרעות שימוש באלכוהול(AUDIT)Saunders, J. B., Aasland, O. G., Babor, T. F., de la Fuente, J. R., & Grant, M. (development, 1993); Babor, T. F., Higgins-Biddle, J. C., Saunders, J. B., & Monteiro, M. G. (manual, 2001); World Health Organization2001
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
AUDIT משמש ברפואה ראשונית, במחלקות מיון ובבריאות תעסוקתית לזיהוי שתייה מסוכנת מוקדם מספיק כדי שהתערבות קצרה תהיה יעילה, וכן בסקרי אוכלוסייה להערכת התפלגות הסיכון. ארבעת אזורי הסיכון המפורסמים שלו ממופים לתגובות מדורגות: הסברה, ייעוץ קצר, ייעוץ קצר עם מעקב, או הפניה להערכה אבחונית. כאשר נקרא ברמת הפרט, הוא ממקם דפוס שתייה על רצף סיכון; הוא אינו מאבחן הפרעת שימוש באלכוהול, הדורשת הערכה קלינית.
כיצד היא נמדדת
עשרה פריטים של דיווח עצמי על פני תחומי צריכה, תלות והזק, מסוכמים 0 עד 40 ונקראים מול ארבע אזורי סיכון מפורסמים; סינון בלבד, ללא הסקת אבחנה.
ביקורות ומגבלות
כל סינון לגבי אלכוהול תלוי בדיווח עצמי על צריכה, שמדווח באופן שיטתי כנמוך מהמציאות, ותת-הדיווח גדל דווקא במקרים שבהם הסיכון הגבוה ביותר — הקשרי תעסוקה, נהיגה ומשמורת. סף החתך המקובל של 8 מתפקד באופן שונה לפי מגדר, כאשר יש עדויות התומכות בסף נמוך יותר עבור נשים, וכן לפי גיל; סף אוניברסלי יחיד מקריב דיוק לטובת פשטות. דפוסי שתייה והגדרות של 'משקה סטנדרטי' משתנים במידה מספקת בין מדינות כך שפריטי הצריכה אינם ניתנים להשוואה מדויקת ברמה הבין-לאומית. AUDIT-C, בהיותו מבוסס על צריכה בלבד, מפספס לחלוטין מדדי נזק ותלות.
פרסומים מרכזיים
- Saunders, J. B., Aasland, O. G., Babor, T. F., de la Fuente, J. R. & Grant, M.. (1993). Development of the Alcohol Use Disorders Identification Test (AUDIT): WHO collaborative project on early detection of persons with harmful alcohol consumption, II. 10.1111/j.1360-0443.1993.tb02093.x
- Babor, T. F., Higgins-Biddle, J. C., Saunders, J. B. & Monteiro, M. G.. (2001). AUDIT: The Alcohol Use Disorders Identification Test, Guidelines for Use in Primary Care, 2nd edition.
- Bush, K., Kivlahan, D. R., McDonell, M. B., Fihn, S. D. & Bradley, K. A.. (1998). The AUDIT alcohol consumption questions (AUDIT-C): An effective brief screening test for problem drinking. 10.1001/archinte.158.16.1789