noesisnoesis
קליניראיות חזקות

הפרעות נפשיות נפוצות בטיפול ראשוני

Goldberg, D. P. & Huxley, P. · 1992

ידועה גם בשם: Common mental distress · SRQ framework · Minor psychiatric morbidity

מסגרת 'ההפרעות הנפשיות הנפוצות' מתייחסת לתלונות חרדתיות, דיכאוניות וגופניות כאל שדה רציף אחד של מצוקה לא-פסיכוטית ולא כאל ישויות אבחוניות נפרדות. הביסוס שלה אמפירי: ברפואה ראשונית ובהקשרים קהילתיים תסמינים אלה מופיעים יחד הרבה יותר מכפי שהם מופיעים בבידוד, הגבולות ביניהם אינם יציבים לאורך זמן, ואותם גורמים חברתיים מנבאים את כולם. קריאה ממדית זו היא הבסיס לכלי סינון המערבבים בכוונה פריטי מצב רוח, חרדה ותסמינים גופניים, ומדווחים ציון מצוקה יחיד.

מסגרת המתייחסת לתלונות חרדתיות, דיכאוניות וגופניות כאל שדה אחד ולא כאבחנות נפרדות. היא נבעה ממחקר שיתופי של ארגון הבריאות העולמי בנושא הרחבת הטיפול בבריאות הנפש דרך רפואה ראשונית, שמצא בארבע מדינות מתפתחות שכ-1 מתוך 7 מטופלים הגיע עם הפרעה נפשית, ושני שלישים מהם לא זוהו כלל על ידי הצוות שטיפל בהם. התגובה הייתה להפסיק לשאול איזו הפרעה ולהתחיל לשאול האם קיימת מצוקה בכלל, בשפה שעובד בריאות כללי יכול להשתמש בה ללא הכשרה מומחית. משתי תכונות עיצוב אלה נובעות שתי תוצאות. תלונות גופניות שייכות למדידה עצמה ולא לצידה, מכיוון שברוב העולם מצוקה מגיעה כשל כאבי ראש, שינה לקויה וקיבה לא תקינה עוד לפני שהיא מגיעה כמילה המתארת מצב רוח. ואין סף אוניברסלי: מה שנחשב כמקרה סביר תלוי בשפה, באוכלוסייה ובמטרת הסינון, כך שמספר כאן הוא מיקום על רצף של מצוקה, ולעולם לא אבחנה.

מקור:
Harding, T. W., de Arango, M. V., Baltazar, J., Climent, C. E., Ibrahim, H. H. A., Ladrido-Ignacio, L., Murthy, R. S., & Wig, N. N. (1980). Mental disorders in primary health care: a study of their frequency and diagnosis in four developing countries. Psychological Medicine, 10(2), 231-241. Beusenberg, M., & Orley, J. (compilers) (1994). A User's Guide to the Self Reporting Questionnaire (SRQ). Geneva: World Health Organization. WHO/MNH/PSF/94.8.
מדוד את זה

קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו

קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.

ראיות במבט חטוף

תמיכה אמפירית
ראיות חזקות
שכפול
משוכפל היטב
בין-תרבותי
אוניברסלי ברובו
מטא-אנליזות
12 מאונדקסות
תחומי מחקראפידמיולוגיה פסיכיאטריתרפואה ראשוניתבריאות נפש גלובליתבריאות הציבור

דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.

הקשר היסטורי

שאלון הבריאות הכללי (GHQ) של גולדברג מ-1972 ביסס את הגישה, ועבודתו עם הקסלי לאורך שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 פיתחה את מודל 'מסלולי הטיפול' המתאר את המסננים שבין מצוקה קהילתית לטיפול מומחה. במקביל, ארגון הבריאות העולמי פיתח את שאלון הדיווח העצמי (SRQ) בשנות ה-70 לשימוש במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית שבהן מומחי בריאות הנפש היו מעטים, ואימת אותו במספר מדינות. המסורת הזו קדמה בעשרות שנים לתנועה הממדית והחוצה-אבחנות הנוכחית בנוזולוגיה הפסיכיאטרית.

קונסטרוקטים

מצוקה נפשית משותפת

Non-psychotic distress read as one field rather than sorted into diagnoses: low mood, worry and tension, and the bodily complaints that usually arrive with them (headaches, poor sleep, poor appetite, a bad stomach, shaking hands, tiredness that does not lift). The construct exists because in general health care the two halves show up together and separating them costs more information than it buys. It is a state tied to a recent window, not a trait, and it has no universal threshold: how many complaints amount to a probable case depends on the language, the population and what the screening is for.

כלי מדידה

  • שאלון דיווח עצמי, 20 פריטים(SRQ-20)Harding, T. W., et al. (development, 1980); Beusenberg, M., & Orley, J. (compilers of the user's guide, 1994); World Health Organization1994

מבחנים המבוססים על תאוריה זו

יישומים מעשיים

כלים אלה הם הכלים הסטנדרטיים בסקרי בריאות נפש קהילתיים ברחבי העולם, במיוחד בהקשרים ללא התשתית הקלינית שנדרשת לראיונות אבחוניים, והם תומכים במודלים של הסטת משימות שבהם עובדים לא-מומחים מסננים ומפנים. הם משמשים בבריאות תעסוקתית להערכת נטל המצוקה בכוח העבודה ובמחקר על גורמים חברתיים. המסגרת גם מהווה בסיס לעיצוב טיפול מדורג, המקצה התערבות לפי חומרה ולא לפי תווית אבחונית.

כיצד היא נמדדת

פריטי נוכחות סימפטום של דיווח עצמי על פני תחומי מצב רוח, חרדה וסומטי על פני חלון זמן אחרון, מסוכמים לציון מצוקה יחיד; יש לאמת סף באופן מקומי ואינם אוניברסליים.

ביקורות ומגבלות

היעדר סף חתך אוניברסלי הוא מגבלה אמיתית, לא עניין טכני: ספי החתך האופטימליים משתנים באופן משמעותי לפי מדינה, שפה, מגדר והקשר, כך שציון אינו ניתן לפרשנות ללא אימות מקומי, ונתוני שכיחות רבים שפורסמו מיישמים ספים שיובאו ממקום אחר. איחוד תסמינים חרדתיים, דיכאוניים וסומטיים לציון אחד מוותר על הבחנה בעלת חשיבות קלינית. פריטים סומטיים בפרט נושאים משמעות שונה בין תרבויות, שבהן ביטוי גופני של מצוקה משתנה במידת הקבילות הנורמטיבית שלו. סינון גם מזהה מצוקה ללא כל ערובה לכך שקיימת יכולת טיפולית לפעול בהתאם.

פרסומים מרכזיים

  • Goldberg, D. P. & Huxley, P.. (1992). Common Mental Disorders: A Bio-social Model.
  • Goldberg, D. P. & Williams, P.. (1988). A user's guide to the General Health Questionnaire.
  • Mari, J. J. & Williams, P.. (1985). A comparison of two psychiatric screening questionnaires. 10.1192/bjp.148.1.23

תאוריות קשורות

הפרעות נפשיות נפוצות בטיפול ראשוני — הגדרה, ראיות וכיצד הוא נמדד | NOESIS