מודל רב-ממדי של אמפתיה
Davis, M. H. · 1983
ידועה גם בשם: Davis empathy model · IRI framework
המודל של דייוויס מתייחס לאמפתיה לא כיכולת יחידה אלא כארבעה מבנים נפרדים שבמקרה חולקים שם: לקיחת פרספקטיבה (הנטייה הקוגניטיבית לאמץ את נקודת המבט של אחר), דאגה אמפתית (רגשות אהדה וחמלה מוכווני-זולת), מצוקה אישית (חרדה מוכוונת-עצמי בתגובה לסבלו של אחר) ודמיון (הנטייה להזדהות עם דמויות בדיוניות). הראיה המכרעת להפרדה היא שדאגה אמפתית ומצוקה אישית מנבאות התנהגות עזרה הפוכה: דאגה מקדמת סיוע, מצוקה מקדמת בריחה מהמצב.
מודל המתייחס לאמפתיה לא כתכונה יחידה אלא כמערכת מבנים נפרדים אך קשורים (דייוויס, 1980, 1983): שניים קוגניטיביים — לקיחת פרספקטיבה, הנטייה לאמץ את נקודת מבטו של אדם אחר, ודמיון, הנטייה להעביר את עצמך באופן דמיוני לרגשות ולפעולות של דמויות בדיוניות — ושניים אפקטיביים — דאגה אמפתית, רגשות אהדה מוכווני-זולת לאנשים במצוקה, ומצוקה אישית, חרדה ואי-נוחות מוכוונות-עצמי בעת עדות לסבלו של אדם אחר. הממדים משתנים באופן עצמאי ומתואמים בצורה לא אחידה, כאשר מצוקה אישית בדרך כלל פועלת בניגוד לאחרים, ולכן המודל מכתיב פרופיל של קריאות נפרדות ולא ציון אמפתיה כולל.
- מקור:
- Davis, M. H. (1980). A multidimensional approach to individual differences in empathy. JSAS Catalog of Selected Documents in Psychology, 10, 85. Davis, M. H. (1983). Measuring individual differences in empathy: Evidence for a multidimensional approach. Journal of Personality and Social Psychology, 44(1), 113-126.
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות חזקות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 10 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
מחקר האמפתיה בשנות ה-60 וה-70 היה מפוצל בין מסורת קוגניטיבית שהתייחסה אליה כהיסק פרספקטיבה מדויק לבין מסורת אפקטיבית שהתייחסה אליה כרגש כלייתי, כאשר כל מחנה השתמש במדדים שהמחנה השני ראה כלא תקפים. עבודתו של דייוויס מ-1980 ו-1983 על מדד התגובתיות הבין-אישית פתרה את המבוי הסתום אמפירית ולא בוויכוח: הוא בנה כלי רב-סולמי המכסה את שתי המסורות והראה שלתת-הסולמות יש מתאמים מובחנים. תוכנית הניסויים המקבילה של בטסון על השערת האמפתיה-אלטרואיזם סיפקה את הראיות ההתנהגותיות לכך שדאגה ומצוקה מתפצלות.
קונסטרוקטים
אימוץ נקודת מבט
The cognitive tendency to reconstruct how a situation looks from where another person stands, with their information and their stakes (Davis, 1980). The dimension of the model that behaves most like a skill: it improves with deliberate practice and costs effort a person may skip when tired or certain they are right.
פנטזיה
The tendency to transpose oneself imaginatively into the feelings and actions of fictional characters in books, films and plays (Davis, 1980). Cognitive rather than affective in the model, and less trivial than it sounds: the machinery that lets a novel take over an evening is the machinery used to simulate lives one has never lived.
דאגה אמפתית
Other-oriented feelings of sympathy, tenderness and protectiveness toward people going through difficulty (Davis, 1980). The affective dimension pointed outward, at the other person, and the one closest to what everyday language calls a good heart.
מצוקה אישית
Self-oriented anxiety and unease when witnessing another person's suffering (Davis, 1980). Read differently from the other three: a high score does not mean more empathy, it means the sight of pain sets off the observer's own alarm, and energy goes to managing that reaction before it can go to the person in trouble. In the reference model this dimension tends to correlate negatively with the others, which is why no composite empathy score exists.
כלי מדידה
- סולם האמפתיה הרב-ממדי של NOESISNOESIS2026
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
הקריאה הארבע-ממדית משמשת בהכשרת בריאות וטיפול, שבהן היעד המעשי הוא דאגה אמפתית גבוהה משולבת עם מצוקה אישית נמוכה — הפרופיל הקשור לעזרה מתמשכת ולא לשחיקה ונסיגה. במחקר התפתחותי וקליני תת-הסולמות מבחינים בין מצבים שציון אמפתיה יחיד היה מערבב: חוסרים בלקיחת פרספקטיבה וחוסרים בדאגה אמפתית בעלי השלכות שונות. בהקשרי הכרה עצמית המודל מסביר חוויה נפוצה, שלהיות מוצף מכאבו של אחר אינו זהה ליכולת לעזור.
כיצד היא נמדדת
נמדד בכלי דיווח עצמי מסוג ליקרט (IRI: 28 פריטים) המפיק ארבעה ציוני תת-סולם המדווחים בנפרד; ציון אמפתיה כולל אינו מחושב מכיוון שלתת-הסולמות יש מתאמים מנוגדים.
ביקורות ומגבלות
מעמדו של תת-הסולם של דמיון כאמפתיה שנוי במחלוקת; הוא מתואם עם פתיחות ושקיעה דמיונית יותר מאשר עם תוצאות פרו-חברתיות, וחוקרים רבים משמיטים אותו. לקיחת פרספקטיבה מדווחת עצמית מתואמת חלש עם מדדי ביצוע של דיוק אמיתי בהיסקת מצבם של אחרים, כך שתת-הסולם הקוגניטיבי עשוי למדוד מוטיבציה או תפיסה עצמית ולא יכולת. הכלי מעל ארבעים שנה וניסוחו התיישן; כמה פריטים מתייחסים למצבים שכבר לא נקראים באופן טבעי. דאגה אמפתית גם רצויה חברתית ומתנפחת בכל מסגרת הערכתית.
פרסומים מרכזיים
- Davis, M. H.. (1983). Measuring individual differences in empathy: Evidence for a multidimensional approach. 10.1037/0022-3514.44.1.113
- Davis, M. H.. (1980). A multidimensional approach to individual differences in empathy.
- Batson, C. D., Fultz, J. & Schoenrade, P. A.. (1987). Distress and empathy: Two qualitatively distinct vicarious emotions with different motivational consequences. 10.1111/j.1467-6494.1987.tb00426.x