noesisnoesis
ארגוניראיות חזקות

אקלים בטיחות תעסוקתי

Zohar, D. · 1980

ידועה גם בשם: Safety Culture (climate operationalisation)

אקלים בטיחות הוא מכלול התפיסות המשותפות שחברי קבוצת עבודה מחזיקים לגבי האופן שבו בטיחות באמת זוכה לעדיפות במקום עבודתם — נגזרת לא ממדיניות כתובה אלא ממה שההנהלה עושה כאשר בטיחות וייצור מתנגשים. התובנה המרכזית של המבנה היא שעובדים קוראים עדיפויות מיושמות ולא מוצהרות, ומכיילים את התנהגותם שלהם למה שהם רואים כמתוגמל ונסבל. זוהר מאוחר יותר הבחין בין אקלים ברמת הארגון, שנקבע על ידי מדיניות בכירה, לבין אקלים ברמת הקבוצה, שנקבע על ידי המפקח הישיר, והראה ששניהם יכולים להיפרד בחדות בתוך אותה חברה.

תיאוריה שלפיה חברי קבוצת עבודה מחזיקים תפיסות משותפות לגבי האופן שבו בטיחות באמת מקבלת עדיפות, מטופלת ומוערכת במקום עבודתם — על ידי ההנהלה ועל ידי קבוצת העבודה עצמה — ותפיסות משותפות אלה מנבאות התנהגות בטיחותית ושיעורי תאונות מעבר למדיניות פורמלית. אקלים נמדד כתפיסות של פרקטיקה נוכחית, לא כעמדות או התנהגות מדווחת עצמית.

מקור:
Zohar, D. (1980). Safety climate in industrial organizations: Theoretical and applied implications. Journal of Applied Psychology, 65(1), 96-102.
מדוד את זה

קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו

קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.

ראיות במבט חטוף

תמיכה אמפירית
ראיות חזקות
שכפול
משוכפל היטב
בין-תרבותי
אוניברסלי ברובו
מטא-אנליזות
12 מאונדקסות
תחומי מחקרבריאות ובטיחות תעסוקתיתפסיכולוגיה ארגוניתהנדסת תעשייהבריאות הציבור

דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.

הקשר היסטורי

זוהר הציג אקלים בטיחות ב-1980 בסקר של עובדי תעשייה ישראלים, שהראה שתפיסות של מחויבות ההנהלה לבטיחות הבחינו בין מפעלים עם רקורדי תאונות שונים. המבנה קיבל דחיפות לאחר אסונות תעשייתיים גדולים בשנות ה-80, כאשר חקירות זיהו שוב ושוב סיבות ארגוניות ולא טכניות. המודל הרב-רמתי של זוהר ולוריה מ-2005 פירמל את ההבחנה בין ארגון לקבוצה. אקלים בטיחות כיום בין המבנים הארגוניים הבודדים בעלי בסיס ראיות משמעותי המקשר מדדי סקר לתוצאות פציעה אובייקטיביות.

קונסטרוקטים

ניהול בטיחות Priority, התחייבות, ו יכולת

תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם ההנהלה אכן מתעדפת בטיחות כאשר זו מתנגשת עם לחץ הייצור, מחויבת לה, ומטפלת בה בכשירות (Kines et al., 2011). זהו ממד הבודק את ההתנגשות עצמה, לא את המדיניות הכתובה: מה ההנהלה מתגמלת כאשר בטיחות עולה משהו. ציונים נמוכים מזהמים את שאר הממדים, מכיוון שהעובדים מכיילים את עצמם לפי מה שההנהלה מתעדפת בפועל ולא לפי מה שהיא מפרסמת.

הנהלה הנדסת בטיחות

תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם ההנהלה מעצימה ומשתפת עובדים בנושאי בטיחות — התייעצות עם האנשים הקרובים ביותר לסיכון, אמון בשיקול דעתם, וגיבוים כאשר הם מפעילים אותו (Kines et al., 2011). העצמה גבוהה מלווה בכללים המתאימים לעבודה בפועל; העצמה נמוכה מלווה בכללים שנקבעים מרחוק ומנוהלים מחדש בשקט בשטח.

הנהלה צדק בטיחות

תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם אירועים נחקרים כדי למצוא סיבות ולא אשמים, והאם אנשים מטופלים בהגינות כאשר הם מדווחים (Kines et al., 2011). ממד זה שולט בזרימת החדשות הרעות כלפי מעלה: במקום שבו הצדק נתפס כנמוך, אירועים אינם פוסקים להתרחש — הם פוסקים להיות מדווחים, והארגון מאבד את מערכת ההתרעה המוקדמת שלו.

עובדים' בטיחות התחייבות

תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי מחויבותה שלה לבטיחות — האם העובדים רואים בבטיחות אחריות משלהם, עוזרים זה לזה לעבוד בבטחה, ונוקטים יוזמה, במקום להשאיר את הבטיחות לכללים ולמפקחים (Kines et al., 2011). זהו הממד המושפע ביותר מההיסטוריה הקבוצתית ומהדברים שהקבוצה סובלת באופן גלוי.

עדיפות בטיחות של עובדים וחוסר קבלת סיכון

תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם בטיחות עולה בדירוגה על ביצוע מהיר של העבודה — האם סכנות נתפסות כבלתי-מקובלות או כעלות רגילה של העבודה, ונטילת סיכונים כמיומנות (Kines et al., 2011). ציונים גבוהים מתארים קבוצה שאינה מקבלת נטילת סיכונים; ציונים נמוכים מתארים סיכון מנורמל, שלרוב אינו מכריז על עצמו.

בטיחות תקשורת, למידה, ו Trust ב Co-עובדים' בטיחות יכולת

תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם ידע בטיחותי אכן זורם — סיכונים נדונים כאשר הם מופיעים, עזרה מוחלפת, לקחים מופקים ממה שהשתבש, וכשירות הבטיחות של עמיתים לעבודה נלקחת ברצינות (Kines et al., 2011). זהו ממד המנגנון בצד קבוצת העבודה: המחויבות מספקת את הרצון, התקשורת הופכת אותו לפרקטיקה משותפת.

אמון של עובדים בעילויות של מערכות בטיחות

תפיסתה המשותפת של קבוצת העבודה לגבי האם מערכות הבטיחות — הכשרה, נציגי בטיחות, סיורי בטיחות, תכנון בטיחות מוקדם — אכן פועלות (Kines et al., 2011). אמון גבוה משמעו שהמערכות בשימוש ומשתתפים בהן; אמון נמוך משמעו שהן פועלות כהצגה, מאוישות במלואה ומתעלמות בשקט.

כלי מדידה

  • שאלון אקלים הבטיחות הנורדי(NOSACQ-50)Kines, Lappalainen, Mikkelsen, Olsen, Pousette, Tharaldsen, Tómasson & Törner2011

מבחנים המבוססים על תאוריה זו

יישומים מעשיים

ציוני אקלים בטיחות הם מדדים מובילים לשיעורי פציעה, המנבאים אירועים עתידיים בעוד סטטיסטיקות תאונות רק מתעדות אירועי עבר — ולכן רגולטורים ומבטחים בתעשיות בסיכון גבוה משתמשים בהם במעקב. הממצא ברמת הקבוצה ניתן לפעולה ישירה: מכיוון שמפקחים יוצרים את אקלים הקבוצה, התערבות ממוקדת-מפקח משנה אקלים מהר יותר מעדכון מדיניות, ומחקרים מבוקרים של תקשורת בטיחות פיקוחית מראים ירידות בשיעורי פציעה. תוצאות סקר מצורפות משמשות גם לזיהוי אילו יחידות סוטות מעדיפויות ארגוניות מוצהרות.

כיצד היא נמדדת

נמדד בפריטי תפיסה מסוג ליקרט בדיווח עצמי, מצורפים לקבוצת העבודה או לארגון; התוקף תלוי בהוכחת הסכמה תוך-קבוצתית, וציונים נקראים כמדדים מובילים מול נקודות ייחוס ענפיות.

ביקורות ומגבלות

אין מבנה ממדי מוסכם: כלים שפורסמו נעים בין פתרונות חד-גורמיים לתשעה-גורמים, מה שמגביל קשות השוואתיות בין מחקרים ותעשיות. אקלים בטיחות קרוב מבחינה קונספטואלית לתרבות בטיחות, ושני המונחים משמשים לסירוגין בחלק גדול מהספרות היישומית למרות שהם מציינים דברים שונים. צבירת תפיסות אישיות לקבוצה דורשת הוכחת הסכמה תוך-קבוצתית שמחקרים לעיתים קרובות אינם מדווחים עליה. תוקף הניבוי לפציעות, אף שהוא אמיתי, צנוע במונחים מוחלטים, ונתוני פציעות עצמם הם תוצאות לא אמינות מכיוון שהדיווח מושפע מאותו אקלים שנמדד.

פרסומים מרכזיים

  • Zohar, D.. (1980). Safety climate in industrial organizations: Theoretical and applied implications. 10.1037/0021-9010.65.1.96
  • Zohar, D. & Luria, G.. (2005). A multilevel model of safety climate: Cross-level relationships between organization and group-level climates. 10.1037/0021-9010.90.4.616
  • Beus, J. M., Payne, S. C., Bergman, M. E. & Arthur, W.. (2010). Safety climate and injuries: An examination of theoretical and empirical relationships. 10.1037/a0019164

תאוריות קשורות

אקלים בטיחות תעסוקתי — הגדרה, ראיות וכיצד הוא נמדד | NOESIS