ניטור עצמי
Snyder, M. · 1974
ידועה גם בשם: Snyder Self-Monitoring
ניטור עצמי הוא ההבדל האישי במידה שבה אנשים צופים ומווסתים את התנהגותם הביטויית כדי להתאים למצב החברתי. מנטרים עצמיים גבוהים מתייחסים להקשר החברתי כמדריך להתנהגות, מיומנים בקריאת מה שהמצב דורש, ומשנים את הצגתם בהתאם. מנטרים עצמיים נמוכים מתייחסים לעמדותיהם ולנטיותיהם שלהם עצמם כמדריך, ומציגים את עצמם באופן עקבי בין מצבים גם כשהעקביות יקרה חברתית. הניבוי המרכזי של המבנה הוא אפקט מיתון: עמדות מנבאות התנהגות טוב יותר אצל מנטרים עצמיים נמוכים, מצבים מנבאים התנהגות טוב יותר אצל מנטרים עצמיים גבוהים.
תיאוריה של הבדלים אישיים במידה שבה אנשים עוקבים ושולטים בהצגה העצמית ובהתנהגות הביטויית שלהם במצבים חברתיים. מנטרים עצמיים גבוהים מתאימים את התנהגותם לרמזים מצביים; מנטרים עצמיים נמוכים מתנהגים באופן עקבי עם עמדותיהם הפנימיות.
- מקור:
- Snyder, M. (1974). Self-monitoring of expressive behavior. Journal of Personality and Social Psychology, 30(4), 526-537.
- DOI:
- 10.1037/h0037039
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות בינוניות
- שכפול
- משוכפל חלקית
- בין-תרבותי
- תרבותי-ספציפי
- מטא-אנליזות
- 6 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
סניידר הציע את המבנה ב-1974 במהלך הוויכוח בין אדם למצב, כאשר הביקורת של מישל הטילה ספק באם תכונות בכלל מנבאות התנהגות. ניטור עצמי היה חלקית תשובה: תכונות מנבאות התנהגות עבור חלק מהאנשים יותר מאחרים. הסולם המקורי בן 25 הפריטים מסוג נכון-לא נכון הוכח מאוחר יותר כרב-גורמי ולא חד-ממדי, ולנוקס ווולף פרסמו מדד מתוקן ב-1984. גאנגסטד וסניידר הגנו על המקורי ב-1985 ושוב בסקירה משנת 2000, בטענה שהסולם מודד מחלקה סמויה ולא תכונה רציפה — טענה שנותרת עמדת מיעוט.
קונסטרוקטים
ניטור עצמי
The tendency to monitor and control one's expressive behavior and self-presentation in social situations (Snyder, 1974).
כלי מדידה
- סולם ניטור עצמי IPIP(IPIP-SM)Goldberg, L. R. (IPIP), measuring constructs of Snyder, M.1999
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
במחקר ארגוני ניטור עצמי מנבא הופעה בתפקידי מנהיגות, תפקידי גישור בין תחומים ותיווך רשתי, מכיוון שמנטרים עצמיים גבוהים נעים בגמישות רבה יותר בין קבוצות. במכירות, משא ומתן ועבודה מול לקוחות הוא מנבא הסתגלות. עבור הכרה עצמית הקריאה השימושית היא הפשרה ולא דירוג טוב-רע: ניטור עצמי גבוה קונה יעילות חברתית במחיר מסוים של אותנטיות מורגשת ועומק יחסים; ניטור עצמי נמוך קונה עקביות במחיר מסוים של התאמה מצבית.
כיצד היא נמדדת
נמדד עם פריטים שמילאו בעצמו (צורה מקורית של 25 פריטים או צורה משופרת של 18 פריטים); בהינתן הראיות של מבנה הגורם, קריאה ברמת תת-סולם משמעותית יותר מסך הכל יחיד.
ביקורות ומגבלות
מבנה הגורמים הוא הבעיה המתמשכת: הסולם המקורי מניב באופן אמין לפחות שלושה גורמים (יכולת משחק, מוחצנות, כיווניות-לזולת) בעלי מתאמים שונים, כך שציון כולל אחד מצרף מבנים המתנהגים אחרת. לטענת מחלקת הגורם הסמוי יש מעט תמיכה עצמאית. המבנה נושא גם הנחה תרבותית — שהתאמה עצמית מצבית היא הבדל אישי מובחן — שאינה עוברת היטב לתרבויות שבהן התאמה הקשרית היא נורמטיבית ולא דיספוזיציונית, ואימות בין-תרבותי חלש בהתאם.
פרסומים מרכזיים
- Snyder, M.. (1974). Self-monitoring of expressive behavior. 10.1037/h0037039
- Lennox, R. D. & Wolfe, R. N.. (1984). Revision of the Self-Monitoring Scale. 10.1037/0022-3514.46.6.1349
- Gangestad, S. W. & Snyder, M.. (2000). Self-monitoring: Appraisal and reappraisal. 10.1037/0033-2909.126.4.530