noesisnoesis
קוגניטיביראיות בינוניות

מודל חמש-היבטי של מיינדפולנס

Baer, R. A., Smith, G. T., Hopkins, J., Krietemeyer, J. & Toney, L. · 2006

ידועה גם בשם: FFMQ Model

מודל חמש-הפנים מגדיר מודעות-קשובה כנטייה רב-רכיבית ולא כתכונה יחידה: התבוננות (שימת לב לחוויה פנימית וחיצונית), תיאור (תיוג חוויה במילים), פעולה-מתוך-מודעות (תשומת לב לפעילות הנוכחית במקום פעולה אוטומטית), אי-שיפוטיות כלפי חוויה פנימית, ואי-תגובתיות כלפי חוויה פנימית. חמשת הפנים צמחו אמפירית מניתוח גורמים של כל שאלון מודעות-קשובה שהיה אז במחזור, וזו טענת הסמכות העיקרית של המודל — הוא סינתזה של ספרות המדידה ולא הגדרה מתחרה נוספת.

מודל המגדיר מודעות-קשובה כמבנה רב-פנים המורכב מהתבוננות (שימת לב לגירויים פנימיים וחיצוניים), תיאור (תיוג חוויות במילים), פעולה מתוך מודעות (תשומת לב לפעילות הנוכחית), אי-שיפוטיות (קבלת חוויות ללא הערכה), ואי-תגובתיות (לתת למחשבות/רגשות לבוא וללכת ללא תגובה).

מקור:
Baer, R. A., Smith, G. T., Hopkins, J., Krietemeyer, J., & Toney, L. (2006). Using self-report assessment methods to explore facets of mindfulness. Assessment, 13(1), 27-45.
מדוד את זה

קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו

קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.

ראיות במבט חטוף

תמיכה אמפירית
ראיות בינוניות
שכפול
משוכפל היטב
בין-תרבותי
אוניברסלי ברובו
מטא-אנליזות
13 מאונדקסות
תחומי מחקרמדע ההתבוננותפסיכולוגיה קליניתפסיכולוגיה קוגניטיביתמחקר רווחה

דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.

הקשר היסטורי

מודעות-קשובה נכנסה לפסיכולוגיה קלינית דרך Mindfulness-Based Stress Reduction של קבט-זין ב-1979 ו-Mindfulness-Based Cognitive Therapy של סיגל, וויליאמס וטיסדייל ב-2002, אך ספרות המדידה התפצלה במהירות, עם לפחות חמישה כלים שכל אחד מפעיל תפעולית את המבנה אחרת. באר ועמיתיה העבירו את כולם לאותו מדגם ב-2006 וניתחו-גורמים את מאגר הפריטים המשותף, והפיקו את שאלון המודעות-הקשובה חמש-הפנים. הצורות הקצרות בנות 15 ו-24 פריטים באו בעקבותיו והן כיום הכלים הסטנדרטיים במחקר.

קונסטרוקטים

התבוננות

להבחין ולהקדיש תשומת לב לחוויות פנימיות וחיצוניות כמו תחושות, קוגניציות, רגשות, מראות, צלילים וריחות (Baer et al., 2006).

תיאור

לתייג חוויות פנימיות עם מילים — היכולת להביע רגשות, מחשבות ותחושות בעל פה (Baer et al., 2006).

פעולה בעם מודעות

להקדיש תשומת לב לפעילויות הנוכחיות שלו במקום להפעיל באופן אוטומטי או להתנהג מכנית (Baer et al., 2006).

ללא-שיפוט של ניסיון פנימי

לקחת עמדה לא-מעריכה כלפי המחשבות והרגשות שלו — לא לתייג אותם כטובים או רעים (Baer et al., 2006).

אי-תגובתיות לחוויה פנימית

התרת מחשבות והרגשות לבואות והולכות ללא התחזקות או התגלמות בהם (Baer et al., 2006).

כלי מדידה

  • סולם הקשב של NOESISNOESIS2026

מבחנים המבוססים על תאוריה זו

יישומים מעשיים

FFMQ הוא מדד התוצאה הסטנדרטי בניסויי התערבות מבוססת-מודעות-קשובה ומשמש לבדוק אילו פנים מתווכים שינוי קליני — ראיות מצביעות בדרך כלל על אי-שיפוטיות ופעולה-מתוך-מודעות כמרכיבים הפעילים עבור תוצאות דיכאון וחרדה, לא התבוננות. במונחי הכרה עצמית פירוק הפנים ניתן-לפעולה באופן חריג, מכיוון שהוא מפריד בין שימת לב למה שקורה לבין היכולת לתת לו שם, ושניהם מהיכולת לתת לו לחלוף מבלי להגיב.

כיצד היא נמדדת

נמדד עם שאלון ליקרט שמילאו בעצמו (FFMQ: 39 פריטים, או צורות קצרות של 15/24 פריטים) המניב חמישה ציוני היבט; הסך הכל מעורער וקריאה ברמת היבט מועדפת.

ביקורות ומגבלות

פן ההתבוננות הוא האנומליה המתמשכת של המודל: באנשים ללא ניסיון מדיטציה הוא מתואם חיובית עם מצוקה פסיכולוגית, ומתהפך אצל מדיטטורים, כך שציון כולל אינו ניתן להשוואה בין קבוצות אלה ולעיתים קרובות מחושב ללא הפן. לדיווח-עצמי של מודעות-קשובה יש בעיה מבנית — האנשים הכי פחות מודעים לחוסר-הקשב שלהם הם הכי פחות מצוידים לדווח עליו במדויק — וקורלציות עם מדדי קשב התנהגותיים חלשות. המבנה גם חופף עם נוירוטיות הפוכה, ומבקרים ממסורות התבוננותיות טוענים שההפעלה התפעולית מפשיטה את המודעות-הקשובה מהקשרה האתי והכוונתי.

פרסומים מרכזיים

  • Baer, R. A., Smith, G. T., Hopkins, J., Krietemeyer, J. & Toney, L.. (2006). Using self-report assessment methods to explore facets of mindfulness. 10.1177/1073191105283504
  • Baer, R. A., Smith, G. T., Lykins, E., Button, D., Krietemeyer, J., Sauer, S., Walsh, E., Duggan, D. & Williams, J. M. G.. (2008). Construct validity of the Five Facet Mindfulness Questionnaire in meditating and nonmeditating samples. 10.1177/1073191107313003
  • Khoury, B., Lecomte, T., Fortin, G., Masse, M., Therien, P., Bouchard, V., Chapleau, M. A., Paquin, K. & Hofmann, S. G.. (2013). Mindfulness-based therapy: A comprehensive meta-analysis. 10.1016/j.cpr.2013.05.005

תאוריות קשורות

מודל חמש-היבטי של מיינדפולנס — הגדרה, ראיות וכיצד הוא נמדד | NOESIS