תחומי עניין תעסוקתיים
Holland, J. L. · 1959
ידועה גם בשם: Occupational Interests · RIASEC
התיאוריה של הולנד מתייחסת להעדפה תעסוקתית כתכונה דיספוזיציונית יציבה ולא כבחירה חולפת, ומארגנת גם אנשים וגם סביבות עבודה לאותם שישה טיפוסים: ריאליסטי, חקרני, אמנותי, חברתי, יזמי וקונבנציונלי. הטיפוסים מסודרים במשושה שהגיאומטריה שלו היא טענה מהותית — טיפוסים סמוכים דומים יותר מטיפוסים מנוגדים — והניבוי המרכזי של התיאוריה הוא התאמה: אנשים שפרופיל העניין שלהם תואם את סביבתם מראים שביעות רצון, יציבות והישג גבוהים יותר. עניינים מטופלים כתחום מובחן הן מיכולת והן מאישיות.
מסגרת המתייחסת להעדפה תעסוקתית כתכונה דיספוזיציונית יציבה ולא כמיומנות: מה שאדם נמשך לעשות ניתן למדידה, עקבי לאורך זמן, ומובחן ממה שהוא מסוגל לעשות. הטיפולוגיה RIASEC של הולנד היא מבנה הייחוס של התחום; ORVIS מפעיל את אותו טריטוריה על פני שמונה סולמות שנגזרו באופן אמפירי ולא מהמשושה.
- מקור:
- Holland, J. L. (1959). A theory of vocational choice. Journal of Counseling Psychology, 6(1), 35-45.
- DOI:
- 10.1037/h0040767
קח מבחן מתוקף המבוסס על תאוריה זו
קריאה על קונסטרוקט מספרת לך מה הוא. כלי מדידה מתוקף מספר לך היכן אתה עומד ביחס אליו. חינם, תוצאות תוך דקות.
ראיות במבט חטוף
- תמיכה אמפירית
- ראיות חזקות
- שכפול
- משוכפל היטב
- בין-תרבותי
- אוניברסלי ברובו
- מטא-אנליזות
- 18 מאונדקסות
דירוגים אלה מסכמים את הספרות המדעית שפורסמה על התאוריה, לא את איכות מבחן בודד כלשהו המבוסס עליה. מדובר בשיפוטים עריכתיים המבוססים על המקורות המפורטים להלן, והם משתנים ככל שהראיות מצטברות.
הקשר היסטורי
הולנד הציע את הטיפולוגיה ב-1959 וחידד אותה בארבע מהדורות של Making Vocational Choices בין 1973 ל-1997. היא ספגה וארגנה את מסורת מדידת העניין הישנה יותר, החל מ-Vocational Interest Blank של סטרונג מ-1927 ומלאי קודר, ונתנה לפרקטיקה אמפירית מפוזרת מבנה בר-בדיקה. מסגרת RIASEC הפכה לעמוד השדרה המארגן של מאגר התעסוקות O*NET של משרד העבודה האמריקאי, וזה מה שמאפשר להתאים פרופילי עניין לאלפי תעסוקות אמיתיות ולא לרשימה קצרה.
קונסטרוקטים
הנהגה
עניין תעסוקתי בהכוונה, שכנוע, ובהיותו מי שמחליט — התיאבון להנהיג ולא בהכרח הכישרון לכך (Pozzebon et al., 2010). בעלי ציונים גבוהים נמשכים לתפקידים הבעלים תוצאות באופן פומבי; ציון נמוך אינו פסיביות, שכן אנשים רבים רוצים השפעה אמיתית על העבודה מבלי לרצות להחזיק בתוצאה באופן גלוי.
ארגון
עניין תעסוקתי בתקציבים, לוחות זמנים, רישומים, ובמכונה המנהלית השומרת על פעילות מהיסחפות (Pozzebon et al., 2010). בעלי ציונים גבוהים מוצאים סיפוק אמיתי במערכת שמחזיקה מעמד — דבר שונה מסדר אישי; בעלי ציונים נמוכים אינם בלתי-מאורגנים, הם פשוט אינם מקבלים דבר מהחזקת המבנה עצמו.
אלטרואיזם
עניין תעסוקתי בעבודה שתוצאתה היא שאדם אחר נמצא במצב טוב יותר — הוראה, טיפול, ייעוץ, שירות (Pozzebon et al., 2010). ציון נמוך אינו אומר דבר על האם האדם אדיב, אלא רק שעזרה אינה מה שהוא רוצה שיום העבודה שלו יורכב ממנו.
יצירתיות
עניין תעסוקתי בכתיבה, הופעה, עיצוב ואמנות כפעילויות עבודה ולא כטעמים אישיים (Pozzebon et al., 2010). השאלה עוסקת ביצירה, לא בהערכה: ליהנות ממוזיקה ולרצות לנגן אותה באופן מקצועי הן תשובות שונות, וקונסטרוקט זה עוסק בשנייה.
אנליזה
עניין תעסוקתי במדעים, מתמטיקה ובבעיות הנשארות דוממות מספיק זמן כדי לפרק אותן (Pozzebon et al., 2010). בעלי ציונים גבוהים רוצים את המנגנון, לא רק את התוצאה; ציון נמוך נפוץ אצל אנשים המסוגלים לחלוטין לבצע את העבודה אך מעדיפים לבלות את יומם בדבר אחר.
ייצור
עניין תעסוקתי בגידול, בנייה, תיקון ועבודה עם כלים, אדמה ובעלי חיים — הפיזי מבין שמונת תחומי העניין של ORVIS (Pozzebon et al., 2010). הוא מתאר רצון שהיום יסתיים עם משהו מוחשי להצביע עליו.
הרפתקנות
עניין תעסוקתי בתחרות, אתגר פיזי, ועבודה עם סיכון אמיתי (Pozzebon et al., 2010). אין מדובר בפזיזות: ציון גבוה מתאר מישהו שנוכח יותר כאשר יש משהו על הכף, בעוד ציון נמוך מתאר העדפה לתנאים שבהם ניתן להפנות את הקשב לעבודה עצמה ולא לסכנה.
למדנות
עניין תעסוקתי בקריאה, כתיבה, שפות, וטיפול ברעיונות באמצעות מילים (Pozzebon et al., 2010). הוא קרוב לניתוח (Analysis) מבלי להיות זהה לו: האחד רוצה את המנגנון, השני רוצה את הביטוי.
ריאליסטי
הטיפוס הריאליסטי של הולנד: עניין תעסוקתי בעבודה עם חפצים — בנייה, תיקון, הפעלה, בדיקה — עבודה שתוצאתה מוחשית (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). אנשים עם ציון R גבוה מתעייפים לרוב לא ממאמץ אלא מהפשטה: יום שלם שעוסק בעבודה במקום בתוכה.
חקרני
הטיפוס החוקרני של הולנד: עניין תעסוקתי בעבודה עם רעיונות — ניסויים, אבחון, ראיות, שאלות שאכן נענות (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). פרופילים עם I גבוה עושים את עבודתם הטובה ביותר צעד אחד מאחורי הפעולה; המבנה אינו דורש חלוק מעבדה — ניתוח קיים במימון, ברפואה, בקוד ובבתי מלאכה כאחד.
אמנותי
הטיפוס האמנותי של הולנד: עניין תעסוקתי ביצירה — הבאת דבר-מה לידי קיום שלא היה קיים קודם: טקסט, מוזיקה, תמונות, סצנות (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). ציון A גבוה בעבודה נוקשה ומובנית הוא מקור שכיח לאומללות קריירה שקטה; ציון A נמוך מעיד באותה מידה — תדריכים, תקנים ותבניות מורגשים כתמיכה, לא ככלוב.
חברתי
הטיפוס החברתי של הולנד: עניין תעסוקתי בעזרה — אנשים משתנים כי היית שם: לימדת, הדרכת, טיפלת, תמכת (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). אין זו מוחצנות: אפשר לאהוב לעזור ועדיין להזדקק לשקט אחר כך; התוכן משקף השפעה מתמשכת אחד-על-אחד יותר מאשר תסיסה חברתית.
יזמי
הטיפוס היזמי של הולנד: עניין תעסוקתי בשכנוע ובהובלה — משא ומתן, קבלת החלטות, לקיחת אחריות על התוצאות כולל הסיכון (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). פרופילים עם E גבוה כבר מנהלים לרוב דברים באופן בלתי פורמלי בכל מקום שבו הם נמצאים.
קונבנציונלי
הטיפוס הקונבנציונלי של הולנד: עניין תעסוקתי בארגון נתונים ותהליכים — רישומים מדויקים, מלאים מאוזנים, מערכות שבהן שום דבר לא נופל בין הכיסאות (Holland, 1997; Rounds et al., 2016). ארגונים פועלים הודות לאנשים עם C גבוה, ונוטים בקביעות לשכוח לומר זאת; עבודת הדיוק כאן היא המטרה עצמה, לא מדרגה בדרך למשהו אחר.
כלי מדידה
- O*NET Mini Interest Profiler(Mini-IP)Rounds, J., Wee, C. J. M., Cao, M., Song, C., & Lewis, P.2016
- סולמות העניינים המקצועיים של אורגון(ORVIS)Pozzebon, Visser, Ashton, Lee & Goldberg2010
מבחנים המבוססים על תאוריה זו
יישומים מעשיים
RIASEC היא המסגרת הדומיננטית בייעוץ קריירה ברחבי העולם, משמשת ליצירת הצעות תעסוקתיות מפרופיל עניין ולבניית שיחות אודות התאמה. השילוב שלה עם O*NET אומר שפרופילים ממופים על נתוני שוק עבודה אמיתיים אודות משימות, מסלולי הכשרה ותחזיות. עניינים מנבאים היטב בחירת מגמת לימוד וחברות תעסוקתית, והתמדה בתחום באופן בינוני. כקריאה להכרה עצמית, הפרופיל שימושי ביותר כתיאור של סוג פעילות העבודה שאדם נמשך אליה, לא כמרשם לשם תפקיד.
כיצד היא נמדדת
נמדד על ידי דירוג חיבה לפעילויות תעסוקתיות, המניב ציונים בשישה סולמות המסוכמים בדרך כלל כקוד תלת-אותיות מהטיפוסים הגבוהים ביותר; מפורש דרך התאמה לקודי סביבה.
ביקורות ומגבלות
התאמה — הניבוי המרכזי של התיאוריה — בעלת תמיכה מטה-אנליטית חלשה יותר ממה שהפופולריות של המסגרת מרמזת, עם קורלציות לשביעות רצון בעבודה בדרך כלל בטווח של 0.15 עד 0.25. המבנה המשושה מתאים היטב במדגמים אמריקאים אך מעוות בהרבה מדגמים לא-מערביים, שבהם בייחוד המיקומים האמנותי והחקרני נעים. שש הטיפוסים מראים הבדלי מין גדולים ויציבים (בעיקר ריאליסטי וחברתי), מה שמעלה שאלות אמיתיות באשר לכך האם המלצה מבוססת-עניין מחזקת הפרדה תעסוקתית. עניינים גם מנבאים מה שאנשים בוחרים טוב הרבה יותר משהם מנבאים באיזו מידה טובה הם יתפקדו.
פרסומים מרכזיים
- Holland, J. L.. (1959). A theory of vocational choice. 10.1037/h0040767
- Holland, J. L.. (1997). Making Vocational Choices: A Theory of Vocational Personalities and Work Environments, 3rd edition.
- Tsabari, O., Tziner, A. & Meir, E. I.. (2005). A meta-analysis of the relation between person-environment congruence and work outcomes. 10.1177/1069072704270793